יום שני, 1 במרץ 2010

ראוי ומצוי במציאות הישראלית- צ'יקו ורבני תקנה



צ'יקו תמיר משלם מחיר כבד לכאורה, יש שיטענו שאולי כבד מידי. אך אני רואה בכל שקל מהמחיר אותו הוא משלם מחיר כדאי. לא כדרכי אף אציין כי הרמטכ"ל הצליח להחזיר בלא מעט אומץ מושגים שהחברה האזרחית כבר שכחה מזמן. הרי לא מדובר כאן בצ'יקו, לא בבנו ואף לא בטרקטורון. מה שעמד במבחן ציבורי שכבר כולנו אף לא ראינו בו מבחן הוא ההבדל בין המצוי לראוי.

אותו הבדל בין החוק היבש, חוק שלא פעם אינו מאפשר להעמיד לדין אדם אך כל הסובבים אותו יודעים כי היתה בדבר מעשה עברה. ההבדל בין המצוי לראוי הוא אותו ערך מוסף שבעבר חייב אישי ציבור מכל הקשת הפוליטית ובכל תפקיד ציבורי להישמר ולא לעשות שימוש במרות או בכוח שנצבר יחד עם תפקידם.

כבר זמן רב שהציבור הישראלי פוגש שורה של אישי ציבור שעולים לכותרות כי עשו שימוש בסמכותם. מי מהם שגנב, מי מהם שהעלים מיסים,ומי שאף אנס. בציבור הישראלי לא רק שאישי הציבור שכחו את הבושה אלא הציבור גם שכח לדרוש מנבחריו ומוביליו התנהגות ראויה מה היא.

אחרי שכבר הורידו את צ'יקו תמיר בדרגה וקבעו את עונשו, נדמה היה שהמחזה חוזר על עצמו מצעד תומכים ומכתבי הלל לפועלו הצבאי והתוצאה ברורה. צ'יקו מקבל את דרגתו חזרה, כבר אין מחאה ציבורית, כבר אין ציפייה מאיש ציבור לקחת אחריות על מעשיו.

בתוך מציאות בוצית ואפרורית זו, ההחלטה של הרמטכ"ל להדיח את צ'יקו תמיר יכולה להוות הבלחה מקרית, אך ברוח גבית נכונה מהציבור היא יכולה גם להיות שינוי מגמה משמעותי. אשכנזי העיז להעלות את הרף ולומר בפה מלא כי הציפיה שלו ממפקדי צה"ל אינה רק שיפעלו כחוק אלא גם שיהוו מופת דמויות ראויות שיהוו מושא לחיקוי.

האם הציבור הישראלי ידע לתגמל את אשכנזי ואת רוח דבריו בצורה שבא אנשי ציבור נוספים יפנימו כי הציבור מחפש אחרי אותן דמויות ראויות, דמויות שמכירות את החוק ולא עוברות עליו אך מייצרות רף גבוהה יותר של מוסר עבור סביבתם. אשכנזי אינו בודד במערכה, רק לפני שבועות מעטים עסקו בפרשת הרב אלון ונחשף פורום תקנה. היו שמיהרו לתקוף את הפורום כפורום שמנסה להחליף את הטיפול המשטרתי בסגנון "לסגור את העניינים בתוך המשפחה". אך ככל שעסקו יותר התברר אופיו של הפורום. מדובר בפורום רבני, ששיתף פעולה באופן ייחודי לטפל בסוגייה שאין לה מענה בחוק ובפרשנויותיו. מדובר בפורום שלקח על עצמו אחריות ציבורית לייצר נורמה חברתית בקרב הציבור שבו הוא חי, לא נורמה שבשבילה צריך לשנות את החוקים בכנסת, אלא נורמה ראוייה ומוסרית יותר.

כולי תקווה שהחברה הישראלית על גווניה השונים תבורך באנשי ציבור נוספים וביוזמות נוספות שישאפו לתת פומבי לנורמות ציבוריות ראויות ולא יסתפקו בחוק היבש שמטבעו מלא חורים

פורום תקנה

על פרשת צ'יקו תמיר

חג שבע- עמותת הרב גרוסמן ואגף המשימות כמשל


בשבועות האחרונים אני נחשף לעבודה מבורכת של שליחיו של הרב גרוסמן מעמותת מגדל אור במגדל העמק. כבר שמונה שנים החברקה מקדמים לפני כל פסח מבצע איסוף חבילות לנזקקים.
השנה היעד היומרני שלהם להגיע למעל 20,000 חבילות הביא אותם לפנות לתנועה הקיבוצית ולאגף המשימות.
חברנו לפעילות, יחד אנו מנסים להגיע לאיוש של 230 סניפי שופרסל בחברי קיבוצים ומתנדבי שנת השירות. אבל החוויה האמיתית היא היכולת ליצור קשר ולהצליח לבנות שיתופי פעולה עם קהלים שבדרך כלל לא היה לי ולהם הרבה במשותף. נכון הדרך עוד רבה להצלחת המבצע אך זה בהחלט פתח לכיוון נכון.
נושא זה רק מדגים לי את ההטיה המסוכנת שקיימת כיום בחברה הישראלית בקו השבר שבין דתיים וחילוניים. הקיטוב שבו כל צד מיוצג על ידי הקיצוניים ואינו מאפשר תא השיח וההסכמה בין המתונים. יש לא מעט דוגמאות שניתן להרחיב עליהם דוגמת רבני יצהר, האנרכיסטים נגד הגדר, שייח ג'ראח ועוד. בהם המציאות הקיצונית מייצרת את סדר היום שלנו.
אך השאלה היא כיצד בונים מסגרות וזירות ציבוריות שיביאו לידי ביטוי את ההסכמות הרחבות הקיימות בציבור הישראלי. אל לכם לטעות אין אני מדבר על טשטוש אי ההסכמות או המחלוקות שצריך לקבל עליהן הכרעות ולעיתים לא הכרעות קלות. אך האתגר הוא שנחזק גם את היסודות שיאפשרו לנו לצאת מתוך הנחת יסוד חברתית שאכן קיימת חברה ישראלית ואנחנו כציבור עושים מאמץ משותף לשמר אותה ולהשפיע עליה מבפנים. יסודות משותפים אלה משותפים לרוב הציבור בישראל ועומדים על הדמוקרטיה, כבוד האדם והידיעה הברורה כי דרך ארץ קדמה לתורה.
בברכת חג פורים שמח.