יום חמישי, 2 בספטמבר 1999

גרעין רחוק



בשבועיים האחרונים עלו בקרב רבים מבני הגרעין סימני שאלה רבים ושאלת רבות דורשות פתרונות של הגרעין ומצריכות התמודדות משותפת והכרעה כגרעין. עיקר הספקות והקושיות באות מצד אלו שמתכוונים לצאת לפרק המשימה והתחלנו לעכל את כובד התיק ואת גודל ההתמודדות שמצפה לנו. אנו מנסים לצייר בעיני רוחנו את היומיום ואת המטרות, כיצד יראה הגרעין? ולאן ימשיך לאחר פרק המשימה? והדעות חלוקות .

עד עתה נמנענו מלשאול שאלות כבדות משקל ולדרוש כגרעין מעצמנו אך כעת איין מנוס, וטוב שכך, מהתמודדויות רציניות, מהצבת קו ברור שלנו לעצמנו מטרותנו שאיפתנו ודרכינו לפחות לזמן הקרוב. רק בדרך זאת כאשר יווצר צלם כל שהוא לגרעין נוכל אנו כבני גרעין למצוא עצמנו בתוכו ולשאוב כח מהשייכות.

דעות רבות נשמעות בזמן האחרון בגרעין ורבות מהן כשאני מנסה לרדת לסוף דעתן אינני מצליח להתחבר אליהן. פעם אחר פעם אני מנסה לזכור ולחפש בהצעות השונות את אבני הדרך הבסיסיות שמחברות אותי מבחינה רעיונית לגרעין ועד עתה חשבתי שהם משותפות לכולנו ופעם אחר פעם אינני מוצא אותן.

בניסיוני למצוא קווים משותפים אני חוזר למקומות המוצא שלנו כגרעין. התנועה, הרצון לבחון חיי קיבוץ והמרכזי שבהם הרצון להמשיך ולהיות חלק מקבוצה שיתופית. אך בניסיוני למצוא קו משותף בעמדותינו לגבי הדברים קשה לי לזכור מתי, אם בכלל, ערכנו דיון על עמדותנו כגרעין לתנועה

דיון על עמדותינו כגרעין לתהליכים הקורים בקיבוץ.

ודיון שחסר יותר מכל הוא יחסנו כגרעין לעצמנו כקבוצה. מטרותינו, משימותינו רצוננו ובכלל כיצד אנו רואים את המשך דרכינו. ברצוני לנסות ולהציג את עמדתי.

התנועה-הזיקה לתנועה והאמונה בדרך של הנחת קו המשך, אותה תחושה של מובילות כגרעין בוגר שלוקח אחריות ומנסה להיטיב עם התנועה בעזרת הכלים החינוכיים ששכלל במשך השנים. אותם ערכים ורעיונות שספגנו בתנועה ושנראים לנו כעת כל-כך טבעיים כאילו נולדו איתם, אך אני לפחות בהיותי בצבא נתקל פעמיים כה רבות במבט בלתי מובנים ותמהיים בניסיוני להסביר מה זה לכל הרוחות גרעין ולמה זה לא כלכך נורא לעשות י"ג ו"לבזבז" שנה מהחיים.

ולכן כל כך טבעי לי שנשוב ונשקיע ממרצנו בפעילות תנועתית שלכולנו ידוע כמה תנועתנו סובלת ממחסור בבני גרעינים בוגרים שיקחו חלק בעשיה ובבניה דינמית של התנועה.

הקיבוץ- זה זמן רב שלא ניהלנו דיון על עמדתנו כגרעין לגבי הקיבוץ וכיום אני מרגיש שרוב המרירות נובעת מכך שאנו הגענו עם תמונה ושאיפה לראות את הקיבוץ בצורה מסוימת תוך ידיעה כי המציאות שונה מהחלום אך מאז היותנו גרעין לא נהלנו אפילו דיון רציני אחד על שינויים בקיבוץ או דברים שמפריעים לנו פרט להערות שוליים שכולנו מסננים בין השיניים כל פעם שהמילה קיבוץ עולה לדיון. אך מה יותר נדרש, שטרם נכריע ננהל דיון כל שהוא, השמעת דעות וננסה לראות האם בידנו להשפיע במקצת ולשנות את הדברים שכה מפריעים לנו ונבחן את הקיבוץ מול אופציות אחרות.

אך מעל ולפני הדיון הן על התנועה והן על הקיבוץ פעמים רבות בשיחותי עם בני גרעין אני חש שהם לוקחים כמובן מאליו את יתרונות הגרעין ושוקעים ומתמקדים רק בעומק הבעיות. אך נסו להיזכר מחדש בעצם הרעיון של קבוצה אינטימית משימתית שמתמודדת על אורך חיים שיתופי. כמה כאלה יש בכלל והעיקר- האם עצם קיומה של הקבוצה והשייכות של כל אחד ואחד מאתנו עליה לא משמעותי מספיק שנרים את הראש ונתמודד ביחד על אף הקשיים על אורך החיים הכה ייחודי הזה?

קבוצה שיתופית אינטימית ומשימתית ששואפת להשפיע על הסביבה הקרובה לה ושמה לה למטרה להתעלות מעל חיי היומיום של המרדף אחרי נוחות וכסף. ככה לפחות אני רואה כיום את הגרעין ומקווה שאתם אותם בני גרעין שחלמנו ביחד על דברים אלו עדיין שותפים לחלום ומוכנים לתת יד לשילובו

אוהב אתכם הרבה אוהב , אבל זה לא יעזור לכם

יום רביעי, 2 ביוני 1999

המוסד בעיני התנועה



בבסיס תנועת "השומר-הצעיר" עמדו מאז ומעולם מספר עקרונות בסיסים שיצרו את אופייה המיוחד של התנועה, את הרכבה והתוו את דרכה בהתאם למציאות המשתנה. עקרונות אותם חרטה התנועה על דגלה, אותם עקרונות שהיוו מוקד משיכה עז לנוער והפכו את התנועה ממסגרת זמן ובילוי לדרך חיים.

² האמונה באדם- הראיה הבסיסית כי האדם במרכז וכמן גם הנער והנערה. הראיה בנעורים פרק חיים עצמאי ובנוער גוף הלוקח אחריות על חייו ומעשיו.

² הוולנטריות- הזכות להיות שייך מעצם בחירתך לקחת חלק בפעילויות התנועה ומפעליה. פיתוח תחושת השייכות וההזדהות כגורם מהותי ובסיס לתהליך החינוכי.

² הקבוצה החינוכית קבוצה חברתית בעלת דינמיקה משלה ששמה לעצמה למטרה לפתח את חברי הקבוצה תוך התמודדות יומיומית ומשימה משותפת. הקבוצה החינוכית המעגל הבסיסי של חברי התנועה.

² התהליך החינוכי- התנועה כתנועה חינוכית דוגלת בצורך התמידי של האדם בלימוד והתפתחות רעיונית, פעילותה של התנועה ומפעליה בנויים כחלק מתהליך חינוכי במטרה להכווין את החניכים ולתת בידם כלים נוספים לבחינת חייהם והחברה הסובבת אותם.

² הדרישה להגשמה- דרישה זו הנה הקישור הבלתי אמצעי שנוצר בין הרעיון והאידיאל לחיים היומיומיים. הקסם שבקרבה ובשאיפה לאוטופיה הוא שרתם את כל המרכיבים הנ"ל ועוד מרכיבים רבים של התנועה למפעל חיים.

עקרונות אלו עמדו בפני מקימי המוסד החינוכי אשר שאפו למזג ביצירה החינוכית החדשה את מאפייניה הייחודים של תנועת הנוער בה גדלו.

מערכת החינוך הקיבוצי קמה- יצירה ייחודית שאין דומה לה הקיבוצים יצרו מערכת חינוך כולית בה נטלו חלק פעיל וסביל כל גורמי החינוך המוכרים: ההורים, הקיבוץ-כקהילה, בית הספר והחינוך הבלתי פורמלי-התנועה. האחדות המלאה של גורמי החינוך שמקורה בחיבורם ל"השומר הצעיר-הקיבוץ הארצי" היווה כוח אדיר ורב השפעה על הנוער הקיבוצי. אך כיום בבואנו לעמוד ולבחון את גורמי החינוך עלינו לפרק ולבחון מהי ההשפעה שלב כל אחד מהם ואם קיים עדיין קשר רעיוני כל שהוא בינם?

² ההורים- בתוך חוסר הביטחון הכלכלי ובעקבות המשבר החברתי משדרים רבים מההורים לילדיהם בלבול ולעיתים אף חוסר אמון במערכת הקיבוצית.

² הקיבוץ- הקהילה הקיבוצית מחפשת את דרכה וגם היא בדומה להורים משדרת לרוב בלבול וחוסר אמון בעצמה.

² המוסד- המוסד התפתח יחד עם מערכת החינוך הממלכתית כך שהדגש המרכזי בו כיום היינו על ההישגיות, הלימודים והבגרויות. ההתמקדות בהישגיות בשילוב תהליכים נוספים הביאו לידי כך שהמחנכים במוסדות הם לעיתים שכירים ומעטים מהם רואים בחינוך הערכי רעיוני חלק משמעותי ומרכזי בעבודתם. הריכוז החברתי במוסד סובל ממחסור מתמיד בכוח אדם ופועל מתוך המערכת שהוא מכיר ליצירת פעילות חברתית במוסד, אך מכאן ועד לתהליך חינוכי משמעותי ומקיף הדרך עוד ארוכה.

² התנועה- התנועה במוסד כיום סובלת גם ממחסור מתמיד בכוח אדם (מק"קים) וגם לאלו חסרים כלים רבים להתמודדות עם המציאות שקיימת במוסד.

גורמי החינוך שבעבר נטלו חלק משמעותי בתהליך החינוכי עברו שינויים רבים וכיום איבדו את יכולתם להביע אמירה ברורה או לכוון את הנוער לכיוון כל שהוא. התהליכים בתנועה בשנתיים שלוש האחרונות בהחלט עשויים להשתלב בתור אלטרנטיבה למצב המוסד כיום.

כניסה למוסד של גרעין תנועתי שיבנה תהליך חינוכי מלא כולל כניסה לועדות, הדרכה ואחריות על החינוך הרעיוני ערכי במוסד זה הפתרון התנועתי שעל התנועה להציב כיום על מנת לחדש את ייחודה ולתפוס חלק משמעותי בחינוך הנוער הקיבוצי.

דרישות אופרטיוויות לכניסת גרעין למוסד חינוכי:

1. העברת האחריות מהמחנכים לגרעין מתוך עיקרון של נוער מחנך נוער תוך ניצול הקרבה בגיל .

2. הפיכת התנועה לגורם וולנטרי במוסד-

² רק חניכים פעילים יוצאים למפעלים.

² פעילויות לחברי התנועה.

² קבלה לתנועה לא ברורה מעליו.

² ביטול פעילויות שומריות במסגרת הכיתות- נסיעה

לביתניה, ביקור במוזיאון השוה"צ וכו'

3. ביסוס קבוצות חברתיות לא בהכרח הכיתות.

התנועה מצידה חייבת להציג עמדה ברורה של הקן הקיבוצי כאלטרנטיבה לבית הספר בדומה לקן העירוני ולא כחלק אינטגרלי מהמוסד. מכאן גם דרישה להעברת תחום אחריות החינוך הרעיוני הערכי מהמחנכים לגרעינים. ובמרכז כמובן פיתוח תהליך הלמידה בתנועה ובגרעינים של נושא

יום ראשון, 23 במאי 1999

הקיבוץ כחברה רב דורית




אחת ההתמודדויות המורכבת של קיבוץ היא מורכבות החברה ממספר דורות. קבוצות גיל רבות חולקות מערכת חיים משותפת, מערכת חיים הכוללת דאגה לצרכים בסיסיםכמו בריאותומזון, מספקת עבודה, חינוך ולא פחות חשוב תרבות. חברה זו מתמודדת אף מעבר לחיי היומיום על אופיה המיוחד כחברה שיתופית, רעיונית וערכית. מבנה מורכב זה מחייב כי לקבוצות הגיל השונות יהיו כלים דומים לבחון את חייהם ולהתמודד איתם. בפרק זה אנסה לעמוד על הבדלים מספר שעל פי דעתי חובה לפעול לצמצומם כי קיומם מקבע את מצב הכוחות ומונע את תהליך התפתחותו הטבעית של הקיבוץ. בהשוואה אתמקד בכמה נושאים מרכזיים: - החינוך.

- השפעת הבית.

- המציאות בה גדלו.

- היכולת לבחון ולעמוד על המציאות הסובבת אותם.

דור המייסדים הגיע ברובו מאירופה מבתים בורגנים וכחלק מהלכי התקופה חדרה רוח סוציאליסטית משולבת בציונות לדמות תנועת הנוער הציונית.

הידע והלימוד אותו רכשו בתנועה בוסס רובו על למידה עצמית ולמידה בחברותא תוך רצון להציב אלטרנטיבה לחיים הגלותיים של הוריהם. שינוי שאחל בהתרחקות מהדת וכלה בעזיבת הבתים ועליה לא"י. הבית היווה גורם ובסיס להצבת האלטרנטיבה, כלומר מתוך הבית הדתי, הבורגני והקהילה היהודית הסגורה קם הנער החילוני, סוציאליסטי ציוני. זהו נוער שקם ועם הניצוץ בעיניו בא והיווה את הגל הראשון של התבססות התנועה בארץ. בחיי הקבוצה, התנועה והקיבוץ שאף דור המייסדים לבנות תרבות משלו תוך בחינה וסינון של המקורות אותם הכירו היטב מבתי הוריהם. יצירות תרבות אלו ניתן לראות ביצירה הקיבוצית לאורך השנים או כפי שניתן לראות מעט מכך באופי המיוחד של החגים בקיבוץ שהמוכרת והקלאסית