יום ראשון, 9 בנובמבר 2008

מכתב בחירות

22/3/06


שלום

אין זה ממנהגי להפיץ חומר בצורה זאת ואם זאת נראה לי שהמצב הפעם מחייב את הנושא.

56% מהאוכלוסיה בגילאי 18-32 לא מתכוון להצביע ואשמח אם תתן לי כמה רגעים מזמנך לקרוא את הכתוב ואולי לשכנע אותך לעשות את המאמץ החשוב.

אנסה לענות בקצרה על שאלה קשה שעומדת בפנינו היום- למה בכלל להצביע?

אי מילויה של חובה בסיסית זו של הצבעה הופך את ישראל למדינה פחות דמוקרטית, בעצם כל אי הגעה לקלפי של אדם מכפילה את כוחו של מי שכן בוחר להגיע.

אני משאר שגם לך נדמה כאילו הפוליטיקה מושחתת ואין בכלל טעם להצביע אך שימו לב, תחושה זו נמצאת רק אצל חתך מסויים של האוכלוסיה. חלקים אחרים של האוכלוסיה משמיצים את הפוליטיקה ואת המערכת הדמוקרטית אך מתייצבים במלוא כוחם ביום הבחירות.

שכנוע עצמי כי הבחירות חסרות טעם הינה בעצם אימוץ של מניפולציה שהופעלה עליך-עלינו.

בשיטה בה מאורגנים חיינו כרגע – הבחירות והמפלגות הן המעצבות את סדר היום וכל ניסיון לפנות לדרכים אחרות מונע צבירת כוח אמיתי ויוצא מציאות מדומיינת שאין בה כח השפעה.

כולי תקווה שתגיעו אל הקלפי ותצביעו ולכן אבקש עוד מעט מזמנכם לשאלה השניה בחשיבותה למי להצביע?

השמאל בישראל פתח במסע ארוך, מסע להרמת הראש ולפתח עומק שיאפשר כינונה מחדש של מדינת רווחה בישראל. מסע זה תחילתו בהתייצבותו של פרץ בראשות מפלגת העבודה, מפלגה שמזוהה כמפלגה גדולה, כמפלגת שלטון.

מעשה זה יש בו מן החידוש ומן ההזדמנות אך השאלה החשובה היא כיצד אין אנו מחמיצים הזדמנות זו? וכאן לצערי התשובה מורכבת יותר מהתשובה אותה נותנת מפלגת העבודה בדמות- הצביעו פרץ והכל יבוא על מקומו בשלום.

פרץ נבחר מוקדם מידי ולכן מעמדו בעבודה אינו מובטח, פרץ פוגש בתוך מפלגת העבודה שועלי קרבות ותיקים שמחפשים את נפילתו- אמירות אלו נשמעות מפי מקורביו של פרץ בעבודה בניסיונות לשכנע להציע לעבודה אך המשמעות של בחירות היא יותר מלהכניס את ראש המפלגה.

עמיר פרץ יהיה בכנסת הבאה וכנראה גם בממשלה הבאה וכך גם יולי תמיר ושלי יחמוביץ ואם נהיה כנים גם יוסי ביילין וחיים אורון ממר"צ ישבו בכנסת הבאה.

שאנו באים לבחור איננו בוחרים את ראש המפלגה, אלה אנו בוחרים את עומק הספסל של המפלגה וכאן ברצוני להבחין בין מספר 7 במר"צ –אילן גילאון- פרלמנטר ותיק עם קבלות המזוהה עם הדרך של השמאל ויכול להבטיח לך ולנו כי מר"צ תשאר נאמנה למצע שלה ומחויבת לציבור הבוחרים, מר"צ אינה הסיסמאות של הקמפיין אלה שורה של פרלמנטרים בעלי ניסיון היודעים להפוך את חלומותינו למציאות.

הקול שלך יכניס עוד אחד מהם לכנסת, ומי יכנס במפלגת העבודה? אבי יחזקאל או לטינסקי ליאון? כנראה שלא רק לך השמות האלה לא אומרים הרבה.

כך שאם גם את ואתה רוצים לראות את השמאל החברתי מתעורר ומתחזק ולא הופך לזכרון העבר עליכם לעשות את המבחן הפוליטי העמוק, הפרלמנטרי לאורך השנים ולראות כי בממשלה הזאת ובכנסת ה-17 חייבת מר"צ להיות חזקה בשביל לבנות גוש שמאל אמיתי ובר קיימא.

בשביל לראות את פרץ ממשיך ומוביל את מפלגת העבודה ואת השמאל הוא זקוק למר"צ חזקה ולחברי הכנסת שלה המחויבים לדרך השלום ולדרך החברתית לא פחות משהו זקוק למנדט הנוסף בעבודה.

כולי תקווה שתקדיש מספר דקות למחשבה על הנאמר ולא תוותר על זכות וחובת ההצבעה ב 28/3 יום הבחירות לכנסת ה-17.

אורי אופיר

השומר הצעיר

יום ראשון, 10 באוגוסט 2008

פניה להנהלה הציבורית 10.8.08


לכבוד

אני פונה אליך כאחד מהאנשים שנמצאים היום בתפקיד שיכול להשפיע רבות על המשך דרכה של תנועת השומר הצעיר. התנועה החינוכית תמיד הייתה לצידנו, כמעט מובנת מעליה, מסגרותיה הברורות על חניכיה ומדריכיה המתחלפים. עם זאת עולות שאלות המחייבות מענה על ידך ועל ידי שותפיך. אני כותב מכתב זה בכדי להביא לידיעתך איומים שונים שעלולים לאיים על המשך קיומה של התנועה כפי שכולנו הכרנו אותה כחניכים ומדריכים.

תנועת השומר הצעיר מציינת השנה את שנת ה-95 להיווסדה, תנועת נוער מפוארת זו רשמה לזכותה היסטוריה מפוארת וייחודית בסיפור התחדשותו של עם ישראל ובסיפורה של מדינת ישראל. הקמת תנועת חיים התיישבותית- הקיבוץ הארצי, הקמת מפלגה ושותפות ברבות מהצמתים שעיצבו את מדינת ישראל כפי שהיא היום. אך לא על מנת לספר את ההיסטוריה השומרית בחרתי לפנות אליכם. בחרתי לפנות אליכם מכיוון שהשינויים הרבים שקרו בשנים האחרונות בתנועה הקיבוצית ובהנהגת השומר הצעיר מדליקים לי מספר נורות אדומות שמחייבות אותי לפנות אליכם בבקשה לתת את הדעת לסוגיות שהעלה בפניכם.

- תנועת השומר הצעיר פעלה במשך עשרות שנים תחת מטריית הקיבוץ הארצי וגם בהסכמי האיחוד עם התק"ם נמצאו הסדרים אלו ואחרים שאמורים להבטיח את המשך קיומה של "השומר הצעיר" עם זאת העובדה כי לא יכהן מזכיר תנועה נבחר מטעם קיבוצי הקיבוץ הארצי צפויה ליצור בעיה משמעותית ולהשאיר שאלות מספר לא פתורות.

o מי היא המסגרת העוטפת את התנועה?

o מי ממנה את מזכ"ל השומר הצעיר הבא? למי כפוף מזכ"ל השומר הצעיר בארץ במציאות העתידית?

o מהי נקודת ההשקה בין תנועת השומר הצעיר בארץ ותנועת השומר הצעיר העולמית?

o מה מבטיח את העומק האסטרטגי של התנועה שיאפשר לה להמשיך ולפעול גם בתקופות משבר עתידיות?

- סוגיה נוספת שמטרידה מאותו הכיוון בדיוק הינה שאלת המחויבות העתידית של "השומר הצעיר" לקיבוציה ומחויבותם של הקיבוצים ל"השומר הצעיר". שאלות אלו עולות מתוך מציאות מתעצבת בשטח של נתק הולך וגדל בין מערכות החינוך הקיבוציות, מערכות החינוך במוסדות החינוכיים והנוער בקיבוצים מהמציאות ומסדר היום של הנהגת תנועת הנוער.

o . השיטה החינוכית של "השומר הצעיר" התעצבה במשך השנים כשיטה ייחודית המחזקת את הזהות התנועתית ויוצרת את דמות "השומרת" ו"השומר", בתהליכים שקורים כעת בתנועה יש חשש כי לא רק תכני הפעילויות נפגעים אלא גם שיטתה החינוכית של התנועה ובכך גם נפגעת הרלוונטיות שלה לנוער בכלל ולנוער הקיבוצי .בפרט. לפניכם מספר דוגמאות לפער זה שמתוך החלטות "חינוכיות לכאורה" שונו בשנים האחרונות מספר אבני דרך משמעותיות בתהליך החינוכי.

§ תהליך ההגשמה נותק באופן מוצהר ממושג הקיבוץ.

§ הרפסודיה התנועתית שהיתה מפעל השיא של חניכי הקן הקיבוצי בוטל לא עקב מיעוט משתתפים.(מעל 1000 באחרונה שקוימה) אלא עקב "חוסר רלוונטיות" לסדר היום החינוכי.

§ מפעל הדגל של שכבת י"א- "סמינר צופי נודד"- עבר לתוך שנת הי"ב ובהחלטה זו הפך ללא רלוונטי לחלק לא מבוטל מהנוער בקיבוצי התנועה.

§ בטיולי הגוף הצעיר- כיתות ה'-ו' וז'-ח' ישתתפו השנה פחות מ 200 חניכים בכל מפעל כלומר פחות מ-100 חניכים משכבה ארצית.

§ משלחת הי"ג שמתחילה את שנת הפעילות עומדת על גבול המאה י"ג בלבד.

o השאלות העולות מתוך כך- מי שומר על השומר הצעיר ועל הקשר החשוב והמשמעותי בין דורות השומרות והשומריים שמגשימים עצמם בקיבוצים ובין סדר היום החינוכי ו"השיטה החינוכית" של תנועת הנוער?

o מהו המבנה הארגוני שמבטיח גם עתידית מסגרת של מחויבות הדדית בין "השומר הצעיר" לקיבוציו?

לסיכום, בעוד חמש שנים צפויות להתקיים חגיגות ה-100 להקמת השומר הצעיר, על מנת שהתנועה תמשיך את יעודה החינוכי-חברתי עלינו לטוות מסגרות שיבטיחו את המשך קיומה ולא ידרדרו אותה למצב של חשש מתמיד ליכולת לקיים פעילות חינוכית משמעותית. אין אני רואה צורך בהתערבות כירורגית בסדר היום החינוכי מתוך אמונה שכל דור בתנועה מוסיף ומחדש את התנועה כאלטרנטיבה ייחודית לדורו הוא אך עם זאת אני רואה צורך חיוני לא לתת לדברים להמשיך ולהתנהל בתקווה ש"יהיה בסדר" אלא לצאת מתוך נקודת הנחה שיש צורך לעגן תשובות ברורות לשאלות שהועלו כאן בכדי להבטיח את המשך קיומה וחיוניותה של התנועה הן לחברה הישראלית והן לקיבוציה.

אשמח שתפנה מעט מזמנך ולהיפגש איתך בנושא

בתודה מראש

ובברכת

חזק ואמץ

אורי אופיר

קיבוץ מצר


מצורף קישור לכתבה שהתפרסה בהמשך למכתב על אף שלא מצאתי עניין בפרסומה ופעלי בניסיון למנוע את פרסומה www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3585859,00.html