מכתב בחירות

22/3/06

שלום

אין זה ממנהגי להפיץ חומר בצורה זאת ואם זאת נראה לי שהמצב הפעם מחייב את הנושא.

56% מהאוכלוסיה בגילאי 18-32 לא מתכוון להצביע ואשמח אם תתן לי כמה רגעים מזמנך לקרוא את הכתוב ואולי לשכנע אותך לעשות את המאמץ החשוב.

אנסה לענות בקצרה על שאלה קשה שעומדת בפנינו היום- למה בכלל להצביע?

אי מילויה של חובה בסיסית זו של הצבעה הופך את ישראל למדינה פחות דמוקרטית, בעצם כל אי הגעה לקלפי של אדם מכפילה את כוחו של מי שכן בוחר להגיע.

אני משאר שגם לך נדמה כאילו הפוליטיקה מושחתת ואין בכלל טעם להצביע אך שימו לב, תחושה זו נמצאת רק אצל חתך מסויים של האוכלוסיה. חלקים אחרים של האוכלוסיה משמיצים את הפוליטיקה ואת המערכת הדמוקרטית אך מתייצבים במלוא כוחם ביום הבחירות.

שכנוע עצמי כי הבחירות חסרות טעם הינה בעצם אימוץ של מניפולציה שהופעלה עליך-עלינו.

בשיטה בה מאורגנים חיינו כרגע – הבחירות והמפלגות הן המעצבות את סדר היום וכל ניסיון לפנות לדרכים אחרות מונע צבירת כוח אמיתי ויוצא מציאות מדומיינת שאין בה כח השפעה.

כולי תקווה שתגיעו אל הקלפי ותצביעו ולכן אבקש עוד מעט מזמנכם לשאלה השניה בחשיבותה למי להצביע?

השמאל בישראל פתח במסע ארוך, מסע להרמת הראש ולפתח עומק שיאפשר כינונה מחדש של מדינת רווחה בישראל. מסע זה תחילתו בהתייצבותו של פרץ בראשות מפלגת העבודה, מפלגה שמזוהה כמפלגה גדולה, כמפלגת שלטון.

מעשה זה יש בו מן החידוש ומן ההזדמנות אך השאלה החשובה היא כיצד אין אנו מחמיצים הזדמנות זו? וכאן לצערי התשובה מורכבת יותר מהתשובה אותה נותנת מפלגת העבודה בדמות- הצביעו פרץ והכל יבוא על מקומו בשלום.

פרץ נבחר מוקדם מידי ולכן מעמדו בעבודה אינו מובטח, פרץ פוגש בתוך מפלגת העבודה שועלי קרבות ותיקים שמחפשים את נפילתו- אמירות אלו נשמעות מפי מקורביו של פרץ בעבודה בניסיונות לשכנע להציע לעבודה אך המשמעות של בחירות היא יותר מלהכניס את ראש המפלגה.

עמיר פרץ יהיה בכנסת הבאה וכנראה גם בממשלה הבאה וכך גם יולי תמיר ושלי יחמוביץ ואם נהיה כנים גם יוסי ביילין וחיים אורון ממר"צ ישבו בכנסת הבאה.

שאנו באים לבחור איננו בוחרים את ראש המפלגה, אלה אנו בוחרים את עומק הספסל של המפלגה וכאן ברצוני להבחין בין מספר 7 במר"צ –אילן גילאון- פרלמנטר ותיק עם קבלות המזוהה עם הדרך של השמאל ויכול להבטיח לך ולנו כי מר"צ תשאר נאמנה למצע שלה ומחויבת לציבור הבוחרים, מר"צ אינה הסיסמאות של הקמפיין אלה שורה של פרלמנטרים בעלי ניסיון היודעים להפוך את חלומותינו למציאות.

הקול שלך יכניס עוד אחד מהם לכנסת, ומי יכנס במפלגת העבודה? אבי יחזקאל או לטינסקי ליאון? כנראה שלא רק לך השמות האלה לא אומרים הרבה.

כך שאם גם את ואתה רוצים לראות את השמאל החברתי מתעורר ומתחזק ולא הופך לזכרון העבר עליכם לעשות את המבחן הפוליטי העמוק, הפרלמנטרי לאורך השנים ולראות כי בממשלה הזאת ובכנסת ה-17 חייבת מר"צ להיות חזקה בשביל לבנות גוש שמאל אמיתי ובר קיימא.

בשביל לראות את פרץ ממשיך ומוביל את מפלגת העבודה ואת השמאל הוא זקוק למר"צ חזקה ולחברי הכנסת שלה המחויבים לדרך השלום ולדרך החברתית לא פחות משהו זקוק למנדט הנוסף בעבודה.

כולי תקווה שתקדיש מספר דקות למחשבה על הנאמר ולא תוותר על זכות וחובת ההצבעה ב 28/3 יום הבחירות לכנסת ה-17.

אורי אופיר

השומר הצעיר

משרות הליבה בתנועה

הצעה לדיון

מבנה אירגוני לתנועת השומר הצעיר

על בסיס הקיצוץ המתמשך הקציבנו אני דורש שנשאל את עצמנו לא רק כיצד נתייעל ואיך אפשר להשתפר אלא שנשאל את עצמנו מה הם מרכיבי הליבה של השומר הצעיר כארגון. אני מדגיש כארגון מכיוון שברור לכולנו שתנועת השומר הצעיר ידעה לשרוד גם ללא הנהגה ותקציבים כמו שבהם נדון וגם תדע לשרוד בהמשך ולהתאים עצמה למציאות המשתנה לרעה או לטובה.

השאלה שלפנינו היא כיצד אנו בונים תקציב שלא יתפשר וישלים עם הקיצוץ אלה יאפשר לנו בניית מסגרות חדשות בהתאם למציאות התקציבית שלפנינו מתוך נקודת הנחה שמציאות תקציבית זו רק תחמיר בשנים הקרובות.

אז מה אני מציע בתחום ארגון העבודה?

• עלינו להגדיר מה הם תפקידי הליבה של ההנהגה לשמר ולשפר תפקידים אלה בתנאים שיאפשרו חיים בכבוד תוך שאנו רואים בתפקידים אלה עתודה תנועתית אסטרטגית ומתפחים אותם לשנים.
• משכורת מעל שכר מינימום.
• ביטוח לאומי.
• הפרשות סוציאליות
• הכשרה מקצועית
• רכב

· עלינו להגדיר מה הם משרות המעטפת שחשוב לנו לראות אותם בתנועה בשנים הקרובות אך אנו יודעים כי המציאות התקציבית לא תאפשר לנו לקיימם כמשרות מלאות. משרות אלו עלינו להגדיר כמשימות תנועתיות שיאפשרו לעוסקים בהם לעבוד במשרה נוספת שתאפשר להם קיום בכבוד. אין אני אומר שזה המצב האידיאלי אך אני חושב שיש משרות רבות כיום שמאפשרות לצידן לבצע תפקידים בהנהגה. משרות חינוכיות בדמות מחנכי פנימיות או מדריכי נעורים ואף משרות בתחומים הלא חינוכיים שיאפשרו קיום ופנאי לעסוק בתנועה.

כלומר-

אגף ארגון- אגף זה עבר בעיני שינוי מבני משמעותי ובעצם מתפקד כרגע במתכונת המצומצמת ביותר והיעילה ביותר האפשרית בעיני. פרט לצורך בגיוס רכז טכני במישרה מלאה לצד עבודתו של צביקה כרכז מבנים.

אגף חינוך- אני רואה את תפקידי הליבה את תפקידי רכזי המחלקות ורכזי האזורים.

כלומר אני רואה צורך בלשמר ולחזק את בעלי התפקידים הנ"ל ולהעניק להם את התנאים לעבוד בצורה מסודרת קרי שימור משרותיהם כיחידות שלמות המאפשרות לבעליהם לפתח פרספקטיבה ניהולית-ארגונית ומעניקה לו כלים להתפתחות אישית דוגמת שילוב לימודים אקדמיים. אל מול זה אני רואה צורך בלקצץ את התפקידים הבאים:

· רכזי הקינים שבתשלום- תפקיד זה חשוב שיתקיים אך מקורות המימון אליו חייבים להימצא ברמה המקומית מהקיבוצים ומהעיריות תוך הבניית מערכת ליווי ברורה בתוך ההנהגה על מנת שאלו יראו עצמם כנציגי ההנהגה בשטח.

• רכזי השכבות- תפקיד זה צמח ומילא חלל אדיר שחסר בשנים האחרונות בתנועה ואם זאת אני חושב כי תפקיד זה ניתן לביצוע כמשימה תנועתית ולא כמשרה, ברור שדבר זה יפגע לא רק בשכבות אלא גם ביכולת העבודה שלנו כהנהגה, אך זה המקום לציין כי הקיצוץ בתקציב איננו בחירה אלא הכרח.

* חברי המחלקות- מחלקת ההדרכה, מחלקת קן קיבוצי ומחלקת קהילה פעילים המסיעים להטמעת העבודה בשטח אך נכון שיעשו את משימותיהם מתוך הקהילות החינוכיות בהן קבוצותיהן יושבות. לצורך ההדגמה- תפקיד של רכז הדרכה אזורי נכון וחשוב שיעשה על ידי בוגר תנועה החי כחלק מקהילה באזור בו הוא רכז ההדרכה וכן מתוך התפרנסותו בכבוד בעבודה שאינה בהכרח חלק מתנועת הנוער.

לסיכום הוסיף ואומר כי במגמות המסתמנות כרגע לגבי אופי העבודה התנועתית אנו עשויים למצוא עצמנו תוך זמן קצר עם מעט אנשים ועם הפחות מתאימים שבהם מכיוון שמסגרות השפעה שיפותחו על ידי בוגרי התנועה יתפסו כאטרקטיביות ורלוונטיות יותר לצרכיהם. לצערי דוגמת חוסר היכולת לתת מענה לקן הקיבוצי היום בעוד שהפרדס פועל בשיא כוחו בדיוק באותו השדה מהווה רק סנונית ראשונה של המגמה.

בתקווה לדיון פורה וחברי

חזק ואמץ