השנה האחרונה חושפת אותנו יותר ויותר להשפעותיו של המשבר הכלכלי העולמי. מציאות כלכלית כלל עולמית של קריסת מוסדות פיננסים, פיטורי עובדים ופגיעה אנושה לכלכלת השוק. הבנקים בישראל איבדו במהלך השנה האחרונה בממוצע 40% משווים. אמדוקס פיטרה 1500 עובדים וכמובן אלו רק דוגמאות למציאות כלכלית שצפויה להשפיע על אורח החיים בעולם המערבי בשנים הקרובות. בבחינת המשבר הכלכלי וההשפעות החברתית הצפויות לו בחצר הפנימית של המגזר הכפרי בישראל אנסה לעמוד על ההזדמנות הגלומה במצב לצמיחתה של מנהיגות חינוכית. מנהיגות קהילתית שיש בה בכדי למצב את המגזר הכפרי במרכז החברה הישראלית. בחינת המציאות תתמקד במיקומו של המדריך במערכת הבלתי פורמאלית ביחס לקהילה. בבחינת דוגמאות למציאות היישובית שעלולה להתעצב מתוך המצוקות הכלכליות וכמובן במאפיינים של הצמחת מנהיגות חינוכית משמעותית מתוך מציאות משברית זו.
לא מן הנמנע שבחצר היישוב יראו במהלך השנה הקרובה יותר ויותר הורים מובטלים, עצמאיים הנשארים ללא הכנסה בסוף החודש אלו כמובן דוגמאות קצה אך לצידן נראה יותר ויותר משפחות החוסכות בהוצאות. מציאות משברית זו מחייבת תשובה מן הקהילה המקומית של כל משפחה ומשפחה. המגזר הכפרי מתאושש בשנים האחרונות ועולה על פסים של צמיחה מהמשבר של שנות ה-80. האם יכולות הקהילות המקומיות במגזר הכפרי להתעלם ממציאות זו או שמה עליהן להגיב למציאות זו? האם ניתן לזהות מתוך המציאות המשברית הזדמנות. הזדמנות לפיתוח מנהיגות חינוכית וקהילתית?
מדריך הנוער,המחנך, הענ"ק או המד"ב מוצא עצמו מפעיל את הנוער בישוב בצורות שונות אך ממפגשים רבים עם מדריכי הנוער עולה תמונה ברורה כי המדריך פועל על פי רוב באי הלימה בולט עם הקהילה. גם בשיחות עם צוות מדריכים העובד יחד בקיבוץ חזק וגם משיחה עם ענ"ק במושב הפועל בחצי משרה ואחראי על למעלה ממאתיים בני נוער עולה תמונה דומה. עובד הנוער רואה עצמו כמחנך הפועל לחזק אצל בני הנוער תפיסת עולם ערכית ומנסה לחזק ערכים דוגמת אחריות לזולת, התנדבות ואחריות חברתית. על פי רוב מבוססת העבודה עם הנוער גם העיקרון של נוער מחנך נוער בליווי אחת מתנועות הנוער. אך אל מול מציאות זו מתארים מדריכי הנוער כי המסרים החינוכיים מהקהילה הסובבת בדמות עולם המבוגרים ובראשם ההורים הינם מסרים הפוכים ולעיתים אף לעומתיים. מדריכים מצטטים הורים שחזרו אל שאלות דוגמת "מה יצא לבן שלי מזה?" ודוגמת "האם משלמים לו או שאתם מנצלים אותו? הבן שלי לא פראייר". מציאות לעומתית זו בה עובד הנוער פועל מגובה גם בנורמות חברתיות שהתפתחו בחברת השפע המערבית, דוגמת שפע האטרקציות שההורים לוקחים את הילדים, חניכים היוצאים לחו"ל בסופי שבוע ובחופשים, בחירה בקייטנות ופעילויות ממותגות. מציאות זו של שפע כלכלי עם מסרים של חברת צרכנים הופכת את המדריך ל"מחנך במצור". במאמרו של נמרוד אלוני הוא מזכיר את המושג המבוסס על ספרם של ארונוביץ וג'ירו "חינוך במצור". הפרדוקס של המדריך הנדרש בעצם מהמערכת לייצר מסגרת של חינוך ערכי, הדרישה הינה לחנך לאותם ערכים מנחים שהיוו ערכי היסוד של "ההתיישבות העובדת" בעוד המסר החד משמעי שמקבלים בני הנוער מעולם המבוגרים הסובב אותם הינו שזהו עולם האתמול ואילו בעולם המחר יש מקום למושגים דוגמת רווח, כדאיות ומצוינות. האם במציאות הכלכלית הכלל עולמית שמתעצבת בימים אלה מחדש יש פתח לצמצום הפער בין הערכים המנחים את חברת המבוגרים לערכים אותם הם מבקשים להנחיל לילדיהם באמצעות עובד הנוער?
המציאות הכלכלית סביר שתביא לצמצום בהוצאות הלא נחוצות של המשפחה, האם יש בכך הזדמנות לכניסתו של החינוך החברתי-ערכי למרכז הבמה? מערכות החינוך הערכי חייבות להכין עצמם לסיטואציה החדשה, אין לישוב הכפרי את הפריבילגיה של התעלמות מהמציאות הכלכלית. התעלמות ממציאות כלכלית אפשרית אך התעלמות מהאווירה החברתית שתיווצר בישוב תחייב את מעורבות היישוב. על כן יש להכין את המערכות החברתיות למציאות החדשה. מציאות בה יראו ההורים והקהילה כולה את החינוך החברתי כתחליף לכל אותו שפע שבו עטפו את ילדיהם עד כה. החינוך הערכי הינו מערכת זולה בהרבה מהחוג הפרטי או מהבילוי המשפחתי, החינוך הערכי מציע שפע ומגוון רחב בהרבה מכל פעילות נרכשת אחרת. אם כך מה מונע מהחינוך החברתי-ערכי כבר היום להפוך לבחירה הטבעית של רוב בני הנוער והוריהם?
קווים לחינוך החברתי-ערכי במגזר הכפרי
החינוך החברתי-ערכי נמצא במשבר בדומה לשאר המערכות הקהילתיות, זהו משבר של דימוי. בדומה למערכות רבות במגזר הכפרי בוחנים גם את מערך הנוער לא בהקשר הרלוונטי שלו למאה ה-21 אלא בהשוואה למערכות של שנים עברו וזאת על פי רוב בהתרפקות על כך שבעבר היה הרבה יותר טוב. הפער בין מה היה בישוב באופן מסורתי לבין הקיים היום מונע לא פעם את היכולת לתת רוח גבית חיובית לפעילות הקיימת. משבר זה אף מתעצם לאור העובדה שרק בשנים האחרונות התחיל נושא החינוך החברתי-ערכי לקבל הכרה פרופסיונאלית. במשך זמן רב לא עבר התחום אקדמיזאציה ועבודה בחינוך הלא-פורמלי כשמו כן הוא נתפס כתפקיד ביניים כתפקיד שבמרכזו עומד מה הוא לא. במשך זמן לא העמידו את החינוך החברתי-ערכי על שתי רגליים כמסגרת ייחודית למגזר הכפרי. מציאות זו באה לידי ביטוי מכיוונים שונים. במשאבים שהקהילות מפנות לתחום כך שבישובים רבים מסגרות החינוך החברתי-ערכי לנוער סבלו מקיצוצים משמעותיים בתקופות משבר. הליווי וההכרה שהתחום מקבל ממוסדות השלטון- כחלק מירידת קרנה של תנועת ההתיישבות מהמפה הפוליטית נדחקו הצידה גם גורמי המימון והמסגרות שהכירו בחשיבות הפעילות. בטכניקות הפעלה שונות שהתפתחו בהתאם למציאות בשטח ולא מתוך חשיבה מרכזית כיוון נוסף הינו רף שכר נמוך ותחלופה גבוהה בתפקיד. כל אלו ועוד גורמים נוספים יצרו מציאות של דימוי מקצועי נמוך ומתוך כך מעטים הם האנשים שבחרו בעיסוק זה כמקצוע לחיים ובלא מעט מסגרות היה תפקיד מדריך הנוער לתחנת מעבר בין השחרור מצה"ל לטיסה לחו"ל או עבודה לסטודנטים בחופשים.
החינוך החברתי-ערכי שזוכה להכרה הולכת וגדלה בשנים האחרונות עומד בפתחו של מיפנה. ממציאות של גלגל חמישי במערכת החינוך, ממציאות לעומתית יש לחינוך החברתי הזדמנות לזכות בבכורה. ברגעים של משבר חברתי-כלכלי, של חיפוש אלטרנטיבות זולות ומשפיעות על החינוך החברתי לתת מענה. אותם גורמי חברת שפע בדמות המחשב והטלביזיה לא יחלפו מן העולם אך מוכנות עולם המבוגרים להוציא עוד ועוד כסף על מוצרי צריכה חדישים תקטן וכך נפער הפתח עבור עולם הילדים והמבוגרים כאחד, הזדמנות לצמצום הפער בין הרצוי והמצוי בחינוך החברתי-ערכי של הנוער.
מדריך הנוער כגורם מעצב בקהילה הכפרית יכול לרתום לעשייה החינוכית והקהילתית יותר ויותר מתנדבים, במציאות של אי נחת תעסוקתית, אנשים מחפשים מקומות לזכות להערכה ולמילה טובה, גם עם אין בצידם פרנסה. אותו עולם מושגים של ההתיישבות העובדת שנראה כאילו אבד עליו הקלח יכול לחזור ולהיות השפה המדוברת והמשותפת הן לבני הנוער והן לקהילה ביישוב. דווקא כעת בתקופה של משבר כלכלי יצירת במות מפגש קהילתיות, זמינות,זולות שמאפשרות מפגש אנושי יכולות להוות מרכיב חוסן משמעותי בקהילה. בתקופת שפע מקומם של הנעורים נדחק לצד ונראה לרגע כאילו אין בהם בעצם צורך, ברגעי משבר המוכנות של הנוער לרתום ולהירתם יכולה להיות ההבדל בין קהילה שתפתח ריב ומדון ובין קהילה שתפתח את עצמה דרך הפרטים שמרכיבים אותה.
טיול בוקר באחת החופשות, שוק תן-קח למוצרי יד שניה, הקרנת סרט בציבור, ערב תרבות, הרצאה של אחד מתושבי היישוב אלו הם כמובן רק דוגמאות כלליות למאות רעיונות נוספים שיכולים להטות את הכף ולהוות את המסה הקריטית שבשמירה על החוסן הקהילתי של הישוב בזמני משבר. מדריך הנוער שיפעל על ציר חשוב זה של מעורבות הנוער בעיצוב והפעלת הקהילה יזכה גם הוא לאותה הערכה, מילה טוב ומשמעות שלעיתים ברגעי משבר הופכים לכל כך נדירים.
"במידה ויכולים אנו ליצור קשרים המעודדים את צמיחתו של הזולת כן תשתקף גם צמיחתנו אנו" קארל רוג'רס
נמרוד אלוני- מנהיגות חינוכית הומניסטית: מהלכה למעשה / נמרוד אלוני
המאמר התפרסם בחוברת למחנכים בתנועה הקיבוצית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה