נראה לי שחשוב לתת מענה גם ברמה העובדתית לקורה במבואות עירון וגם התייחסות ערכית מוסרית.
ברמה העובדתית חשוב לדעת כי כל ניסיון לצייר את המאבק סביב המזוזות כמאבק בין קיבוצניקים לאחרים או בין תלמידים ותיקים לחדשים אינו מבוסס על המציאות. כבר עשור שבבית הספר לומדים יותר תלמידי חוץ מבני קיבוצים. כבר עשור שרוח בית הספר נשמרת כולל פעילויות חברתיות בסופי שבוע וכולל פעילות משמעותית של תנועת השומר הצעיר. פעילות זו אף הגיע לשיא באחת השנים כאשר מספר רב של מד"צים קיימו דיון על כיצד מגייסים חניכים מהקיבוצים. כלומר מיותר לציין כי רובם היו מדריכים צעירים מפרדס-חנה, כרכור ומושבי הסביבה.
כך שיש לראות בדיון שנוצר כאן לא "בורות של קיבוצניקים" ולא "אפיקורסים חוטאים" כפי שטרחו לכתוב טוקבקיסטים מתלהמים אלא דיון משמעותי על ציונה של היהדות במדינת ישראל.
מכאן ברצוני להתייחס לפן העקרוני.
נולדתי יהודי, אני חי כיהודי ואמות כיהודי מכאן נגזר שכל מעשי הם ביטוי גם ליהדותי. הנסיונות של חלקים הולכים ומתרחבים מקרב היהדות הדתית להגדיר מהי היהדות "האמיתית" רק מאתגרים אותי בנושא.
מדינת ישראל קמה ומתקיימת לא בזכות החרדים לתפיסת היהדות, היכולת שלהם לגנות אותי בעברית, באתר בעברית, ברדיו עברי ולהיות מוגנים על ידי חוק דמוקרטי כתוב בעברית. כל אלו הם תוצר של יהודים שבחרו לאתגר את היהדות כפי שנתפשה במשך 2000 שנות גלות ובחרו להוביל מהפכה ציונית. הציונות לא ראתה רק יעד להקים מדינה יהודית לאומית, אלא ראתה הכרח בהוצאת הגלותיות מהיהודי.
ההתנגדות של חניכי מבואות עירון אינ התנגדות לקרוא ספר תנ"ך ואינה זלזול במסורת היהודית וביהדות ככלל. ההתנגדות של חניכי מבואות עירון היא לעובדה שמישהו מנסה להגדיר להם את יהדותם. מדהים בעיני עד כמה תפיסה זו מושרשת בישראליות, בעוד בריכוזים היהודים הגדולים בעולם היהדות חיה, נושמת, מתפתחת ומתקדמת בישראל ממשיכה האורטודוקסיה לטעון לבלעדיות על היהדות.
חניכי מבואות עירון, ממלאים אותי גאווה ביכולתם לעמוד על זהותם כיהודים "
התנגדותנו היא לא למזוזה כשלעצמה אלא למה שהיא מייצגת- הדת היהודית אשר שמה את האלוהים במרכז והוא שולט בגורל האדם האדם ולעומת זאת בשומר הצעיר אשר שם האדם במרכז, הוא אדון לגורלו ואחראי למעשיו"
הגדרה זו הרואה בביקורתיות את הדת היהודית אך רואה ביהדות מקור תרבותי מחבר ומגבש עוברת כחוט השני בהתחדשות המסורות היהודיות בהתיישבות העובדת. דוגמה ידועה לכך היא חג השבועות המתקרב. אחד משלושת הרגלים שכמעט חדלו מלציינו בגלות, כחלק מהמהפכה הציונית שהובילה גם ההתישבות העובדת, הפך חג זה לחג חקלאי שמציין התחדשות וביכורים. עד היום מציינים את החג בהתיישבות העובדת ברוב הדר ופאר.
הדבר החמור ביותר לסיכום הוא עוצמת התגובות שמנסה להשתיק את הלגיטימיות של אורח החיים היהודי המודרני. אני לפחות לא אוותר בקרוב על ההגדרה של היהדות כחלק מהזהות שלי וחלק מתרבותי ולכן אני מציע לכל אלו שמקווים שרק עוד קצת ואנחנו נעלם להתכונן למאבק תרבות ארוך
עקבו אחרי הכותרות והטוקבקים
http://www.tog.co.il/he/Ne
http://www.mynet.co.il/art
http://www.facebook.com/ph
ברמה העובדתית חשוב לדעת כי כל ניסיון לצייר את המאבק סביב המזוזות כמאבק בין קיבוצניקים לאחרים או בין תלמידים ותיקים לחדשים אינו מבוסס על המציאות. כבר עשור שבבית הספר לומדים יותר תלמידי חוץ מבני קיבוצים. כבר עשור שרוח בית הספר נשמרת כולל פעילויות חברתיות בסופי שבוע וכולל פעילות משמעותית של תנועת השומר הצעיר. פעילות זו אף הגיע לשיא באחת השנים כאשר מספר רב של מד"צים קיימו דיון על כיצד מגייסים חניכים מהקיבוצים. כלומר מיותר לציין כי רובם היו מדריכים צעירים מפרדס-חנה, כרכור ומושבי הסביבה.
כך שיש לראות בדיון שנוצר כאן לא "בורות של קיבוצניקים" ולא "אפיקורסים חוטאים" כפי שטרחו לכתוב טוקבקיסטים מתלהמים אלא דיון משמעותי על ציונה של היהדות במדינת ישראל.
מכאן ברצוני להתייחס לפן העקרוני.
נולדתי יהודי, אני חי כיהודי ואמות כיהודי מכאן נגזר שכל מעשי הם ביטוי גם ליהדותי. הנסיונות של חלקים הולכים ומתרחבים מקרב היהדות הדתית להגדיר מהי היהדות "האמיתית" רק מאתגרים אותי בנושא.
מדינת ישראל קמה ומתקיימת לא בזכות החרדים לתפיסת היהדות, היכולת שלהם לגנות אותי בעברית, באתר בעברית, ברדיו עברי ולהיות מוגנים על ידי חוק דמוקרטי כתוב בעברית. כל אלו הם תוצר של יהודים שבחרו לאתגר את היהדות כפי שנתפשה במשך 2000 שנות גלות ובחרו להוביל מהפכה ציונית. הציונות לא ראתה רק יעד להקים מדינה יהודית לאומית, אלא ראתה הכרח בהוצאת הגלותיות מהיהודי.
ההתנגדות של חניכי מבואות עירון אינ התנגדות לקרוא ספר תנ"ך ואינה זלזול במסורת היהודית וביהדות ככלל. ההתנגדות של חניכי מבואות עירון היא לעובדה שמישהו מנסה להגדיר להם את יהדותם. מדהים בעיני עד כמה תפיסה זו מושרשת בישראליות, בעוד בריכוזים היהודים הגדולים בעולם היהדות חיה, נושמת, מתפתחת ומתקדמת בישראל ממשיכה האורטודוקסיה לטעון לבלעדיות על היהדות.
חניכי מבואות עירון, ממלאים אותי גאווה ביכולתם לעמוד על זהותם כיהודים "
התנגדותנו היא לא למזוזה כשלעצמה אלא למה שהיא מייצגת- הדת היהודית אשר שמה את האלוהים במרכז והוא שולט בגורל האדם האדם ולעומת זאת בשומר הצעיר אשר שם האדם במרכז, הוא אדון לגורלו ואחראי למעשיו"
הגדרה זו הרואה בביקורתיות את הדת היהודית אך רואה ביהדות מקור תרבותי מחבר ומגבש עוברת כחוט השני בהתחדשות המסורות היהודיות בהתיישבות העובדת. דוגמה ידועה לכך היא חג השבועות המתקרב. אחד משלושת הרגלים שכמעט חדלו מלציינו בגלות, כחלק מהמהפכה הציונית שהובילה גם ההתישבות העובדת, הפך חג זה לחג חקלאי שמציין התחדשות וביכורים. עד היום מציינים את החג בהתיישבות העובדת ברוב הדר ופאר.
הדבר החמור ביותר לסיכום הוא עוצמת התגובות שמנסה להשתיק את הלגיטימיות של אורח החיים היהודי המודרני. אני לפחות לא אוותר בקרוב על ההגדרה של היהדות כחלק מהזהות שלי וחלק מתרבותי ולכן אני מציע לכל אלו שמקווים שרק עוד קצת ואנחנו נעלם להתכונן למאבק תרבות ארוך
עקבו אחרי הכותרות והטוקבקים
http://www.tog.co.il/he/Ne
http://www.mynet.co.il/art
http://www.facebook.com/ph
