‏הצגת רשומות עם תוויות מוסד חינוכי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מוסד חינוכי. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 12 במאי 2010

מדוע הזדעזעו המזוזות?

נראה לי שחשוב לתת מענה גם ברמה העובדתית לקורה במבואות עירון וגם התייחסות ערכית מוסרית.
ברמה העובדתית חשוב לדעת כי כל ניסיון לצייר את המאבק סביב המזוזות כמאבק בין קיבוצניקים לאחרים או בין תלמידים ותיקים לחדשים אינו מבוסס על המציאות. כבר עשור שבבית הספר לומדים יותר תלמידי חוץ מבני קיבוצים. כבר עשור שרוח בית הספר נשמרת כולל פעילויות חברתיות בסופי שבוע וכולל פעילות משמעותית של תנועת השומר הצעיר. פעילות זו אף הגיע לשיא באחת השנים כאשר מספר רב של מד"צים קיימו דיון על כיצד מגייסים חניכים מהקיבוצים. כלומר מיותר לציין כי רובם היו מדריכים צעירים מפרדס-חנה, כרכור ומושבי הסביבה.
כך שיש לראות בדיון שנוצר כאן לא "בורות של קיבוצניקים" ולא "אפיקורסים חוטאים" כפי שטרחו לכתוב טוקבקיסטים מתלהמים אלא דיון משמעותי על ציונה של היהדות במדינת ישראל.
מכאן ברצוני להתייחס לפן העקרוני.
נולדתי יהודי, אני חי כיהודי ואמות כיהודי מכאן נגזר שכל מעשי הם ביטוי גם ליהדותי. הנסיונות של חלקים הולכים ומתרחבים מקרב היהדות הדתית להגדיר מהי היהדות "האמיתית" רק מאתגרים אותי בנושא.
מדינת ישראל קמה ומתקיימת לא בזכות החרדים לתפיסת היהדות, היכולת שלהם לגנות אותי בעברית, באתר בעברית, ברדיו עברי ולהיות מוגנים על ידי חוק דמוקרטי כתוב בעברית. כל אלו הם תוצר של יהודים שבחרו לאתגר את היהדות כפי שנתפשה במשך 2000 שנות גלות ובחרו להוביל מהפכה ציונית. הציונות לא ראתה רק יעד להקים מדינה יהודית לאומית, אלא ראתה הכרח בהוצאת הגלותיות מהיהודי.
ההתנגדות של חניכי מבואות עירון אינ התנגדות לקרוא ספר תנ"ך ואינה זלזול במסורת היהודית וביהדות ככלל. ההתנגדות של חניכי מבואות עירון היא לעובדה שמישהו מנסה להגדיר להם את יהדותם. מדהים בעיני עד כמה תפיסה זו מושרשת בישראליות, בעוד בריכוזים היהודים הגדולים בעולם היהדות חיה, נושמת, מתפתחת ומתקדמת בישראל ממשיכה האורטודוקסיה לטעון לבלעדיות על היהדות.
חניכי מבואות עירון, ממלאים אותי גאווה ביכולתם לעמוד על זהותם כיהודים "
התנגדותנו היא לא למזוזה כשלעצמה אלא למה שהיא מייצגת- הדת היהודית אשר שמה את האלוהים במרכז והוא שולט בגורל האדם האדם ולעומת זאת בשומר הצעיר אשר שם האדם במרכז, הוא אדון לגורלו ואחראי למעשיו"
הגדרה זו הרואה בביקורתיות את הדת היהודית אך רואה ביהדות מקור תרבותי מחבר ומגבש עוברת כחוט השני בהתחדשות המסורות היהודיות בהתיישבות העובדת. דוגמה ידועה לכך היא חג השבועות המתקרב. אחד משלושת הרגלים שכמעט חדלו מלציינו בגלות, כחלק מהמהפכה הציונית שהובילה גם ההתישבות העובדת, הפך חג זה לחג חקלאי שמציין התחדשות וביכורים. עד היום מציינים את החג בהתיישבות העובדת ברוב הדר ופאר.
הדבר החמור ביותר לסיכום הוא עוצמת התגובות שמנסה להשתיק את הלגיטימיות של אורח החיים היהודי המודרני. אני לפחות לא אוותר בקרוב על ההגדרה של היהדות כחלק מהזהות שלי וחלק מתרבותי ולכן אני מציע לכל אלו שמקווים שרק עוד קצת ואנחנו נעלם להתכונן למאבק תרבות ארוך
עקבו אחרי הכותרות והטוקבקים
http://www.tog.co.il/he/New.aspx?id=3989
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3888760,00.html

http://www.facebook.com/photo.php?pid=1047619&o=all&op=1&view=all&subj=214148416017&aid=-1&id=1541856300

יום רביעי, 2 ביוני 1999

המוסד בעיני התנועה



בבסיס תנועת "השומר-הצעיר" עמדו מאז ומעולם מספר עקרונות בסיסים שיצרו את אופייה המיוחד של התנועה, את הרכבה והתוו את דרכה בהתאם למציאות המשתנה. עקרונות אותם חרטה התנועה על דגלה, אותם עקרונות שהיוו מוקד משיכה עז לנוער והפכו את התנועה ממסגרת זמן ובילוי לדרך חיים.

² האמונה באדם- הראיה הבסיסית כי האדם במרכז וכמן גם הנער והנערה. הראיה בנעורים פרק חיים עצמאי ובנוער גוף הלוקח אחריות על חייו ומעשיו.

² הוולנטריות- הזכות להיות שייך מעצם בחירתך לקחת חלק בפעילויות התנועה ומפעליה. פיתוח תחושת השייכות וההזדהות כגורם מהותי ובסיס לתהליך החינוכי.

² הקבוצה החינוכית קבוצה חברתית בעלת דינמיקה משלה ששמה לעצמה למטרה לפתח את חברי הקבוצה תוך התמודדות יומיומית ומשימה משותפת. הקבוצה החינוכית המעגל הבסיסי של חברי התנועה.

² התהליך החינוכי- התנועה כתנועה חינוכית דוגלת בצורך התמידי של האדם בלימוד והתפתחות רעיונית, פעילותה של התנועה ומפעליה בנויים כחלק מתהליך חינוכי במטרה להכווין את החניכים ולתת בידם כלים נוספים לבחינת חייהם והחברה הסובבת אותם.

² הדרישה להגשמה- דרישה זו הנה הקישור הבלתי אמצעי שנוצר בין הרעיון והאידיאל לחיים היומיומיים. הקסם שבקרבה ובשאיפה לאוטופיה הוא שרתם את כל המרכיבים הנ"ל ועוד מרכיבים רבים של התנועה למפעל חיים.

עקרונות אלו עמדו בפני מקימי המוסד החינוכי אשר שאפו למזג ביצירה החינוכית החדשה את מאפייניה הייחודים של תנועת הנוער בה גדלו.

מערכת החינוך הקיבוצי קמה- יצירה ייחודית שאין דומה לה הקיבוצים יצרו מערכת חינוך כולית בה נטלו חלק פעיל וסביל כל גורמי החינוך המוכרים: ההורים, הקיבוץ-כקהילה, בית הספר והחינוך הבלתי פורמלי-התנועה. האחדות המלאה של גורמי החינוך שמקורה בחיבורם ל"השומר הצעיר-הקיבוץ הארצי" היווה כוח אדיר ורב השפעה על הנוער הקיבוצי. אך כיום בבואנו לעמוד ולבחון את גורמי החינוך עלינו לפרק ולבחון מהי ההשפעה שלב כל אחד מהם ואם קיים עדיין קשר רעיוני כל שהוא בינם?

² ההורים- בתוך חוסר הביטחון הכלכלי ובעקבות המשבר החברתי משדרים רבים מההורים לילדיהם בלבול ולעיתים אף חוסר אמון במערכת הקיבוצית.

² הקיבוץ- הקהילה הקיבוצית מחפשת את דרכה וגם היא בדומה להורים משדרת לרוב בלבול וחוסר אמון בעצמה.

² המוסד- המוסד התפתח יחד עם מערכת החינוך הממלכתית כך שהדגש המרכזי בו כיום היינו על ההישגיות, הלימודים והבגרויות. ההתמקדות בהישגיות בשילוב תהליכים נוספים הביאו לידי כך שהמחנכים במוסדות הם לעיתים שכירים ומעטים מהם רואים בחינוך הערכי רעיוני חלק משמעותי ומרכזי בעבודתם. הריכוז החברתי במוסד סובל ממחסור מתמיד בכוח אדם ופועל מתוך המערכת שהוא מכיר ליצירת פעילות חברתית במוסד, אך מכאן ועד לתהליך חינוכי משמעותי ומקיף הדרך עוד ארוכה.

² התנועה- התנועה במוסד כיום סובלת גם ממחסור מתמיד בכוח אדם (מק"קים) וגם לאלו חסרים כלים רבים להתמודדות עם המציאות שקיימת במוסד.

גורמי החינוך שבעבר נטלו חלק משמעותי בתהליך החינוכי עברו שינויים רבים וכיום איבדו את יכולתם להביע אמירה ברורה או לכוון את הנוער לכיוון כל שהוא. התהליכים בתנועה בשנתיים שלוש האחרונות בהחלט עשויים להשתלב בתור אלטרנטיבה למצב המוסד כיום.

כניסה למוסד של גרעין תנועתי שיבנה תהליך חינוכי מלא כולל כניסה לועדות, הדרכה ואחריות על החינוך הרעיוני ערכי במוסד זה הפתרון התנועתי שעל התנועה להציב כיום על מנת לחדש את ייחודה ולתפוס חלק משמעותי בחינוך הנוער הקיבוצי.

דרישות אופרטיוויות לכניסת גרעין למוסד חינוכי:

1. העברת האחריות מהמחנכים לגרעין מתוך עיקרון של נוער מחנך נוער תוך ניצול הקרבה בגיל .

2. הפיכת התנועה לגורם וולנטרי במוסד-

² רק חניכים פעילים יוצאים למפעלים.

² פעילויות לחברי התנועה.

² קבלה לתנועה לא ברורה מעליו.

² ביטול פעילויות שומריות במסגרת הכיתות- נסיעה

לביתניה, ביקור במוזיאון השוה"צ וכו'

3. ביסוס קבוצות חברתיות לא בהכרח הכיתות.

התנועה מצידה חייבת להציג עמדה ברורה של הקן הקיבוצי כאלטרנטיבה לבית הספר בדומה לקן העירוני ולא כחלק אינטגרלי מהמוסד. מכאן גם דרישה להעברת תחום אחריות החינוך הרעיוני הערכי מהמחנכים לגרעינים. ובמרכז כמובן פיתוח תהליך הלמידה בתנועה ובגרעינים של נושא