יום רביעי, 11 ביולי 2007

הקיבוץ והחברה הישראלית

"בתנועה למדנו תמיד לשמור על האחדות בין החזון והמציאות. מראשית דרכנו ראינוה בכל מורכבותה. אז לא הומצא עדיין המושג "משק פלוראליסטי", אבל כבר ידענו שזו תהיה המציאות. לא הארץ כולה קומונה, לא "סוציאליזם בשנה הבאה", כי עם קיבוץ כחלוץ המערכה על כיוון התפתחותם של המשק והחברה, משק שמלחמת המעמדות בו תלך ותחריף, ועם זאת יינתן לנו, בתנאים המיוחדים של הארץ, להקים בתוכו את תאי היסוד של החברה הסוציאליסטית. הקיבוץ כמטרה בפני עצמה, ומכשיר במלחמתו של מעמד הפועלים על ההגמוניה הציונית-סוציאליסטית בחברה הישראלית.

גם לפני התנועה הקיבוצית, כמו לאחר-מכן לפני המדינה, נפתחו לרגע שערי השמיים ההיסטוריים. אילולא היינו מתפרצים לתוכם, ספק אם ניתן היה לעשות זאת בתקופה מאוחרת יותר. ואכן התפרצנו. הייתה זאת פרשת דרכים היסטורית מכרעת, אבל לאחר שהתפרצנו לתוך שערי ההיסטוריה הפתוחים לרגע היינו לגורם חברתי, משקי ובטחוני שאין לתאר היום את תקומתה והמשך קיומה של המדינה בלעדינו. מחוק מהמפה את 260 הקבוצים הקיימים כיום בארץ ואתה מוציא גזר דין של ניוון והסתאבות על המהפכה הציונית.

הכפר הטבעי – עיקרו שמרנותו, הכפר הקיבוצי – עיקרו התפתחותו המתמדת, פתיחותו והשתלבותו המתמדת בזרם החיים.

אין הקיבוץ של היום דומה לזה שבראשיתו והקיבוץ של מחר לא יהיה דומה לזה של היום. דבר אחד ברור לי: הוא לא יצמח גם בעתיד הרחוק מעצמו. דמותו תיקבע גם אז על-ידי פעולתם היוצרת של חבריו הנאמנים למהותו ולייעודו. תהיה זאת טעות טראגית מצידנו אם נניח שעתידו של הקיבוץ מובטח מעצמו. הוא נולד כפרי החזון, ובהתנוון חזונו התנוון גם נושאו. בניגוד לכפר הטבעי הקיבוץ הוא כולו משימה- משימה כלפי עצמו ומשימה כלפי הכלל. בהתכחשותו למשימה זאת הוא גוזר על עצמו גזר דין של ניוון והסתאבות."

יעקב חזן , ראשית חדשה , 1988

גם היום, אנו, בתנועת השומר הצעיר, רואים את הקיבוצים השיתופיים והקבוצות השיתופיות כחלוצי המערכה על התפתחותם של החברה והמשק הישראלי.

התפתחותה של חברה אחרת מזו הנהוגה סביבנו, חברה צודקת, שוויונית, יוצרת, המעמידה את האדם והחברה במרכז ולא את ההון, חברה מהפכנית המתפתחת באופן מתמיד.

אנו נמצאים במאבק משותף על אופייה של ישראל –הן על אופיים שלנו ושל חניכינו הגדלים בתוך חברה חולה והן על החינוך, הכלכלה והחברה שבה אנו חיים.

יש לעמוד על האמת ולהכיר וללמוד את התהליכים שפוקדים את התנועה הקיבוצית ומובילים אותה לכיוון שונה, מופרט יותר, בעל סולם ערכים שונה. דבר זה תופס נדבך משמעותי מסדר יומנו, ואנו נמצאים בבירור ויצירה מחודשת של הקשר ההיסטורי, הערכי והזהותי בין הקיבוצים לתנועת השומר הצעיר. תהליך הבירור והחידוש הזה מתקיים ע"י שאיבה והמשכיות של עברה המפואר של התנועה, תוך בחינת והתאמת מעשינו למציאות העכשוית בקיבוצים, והוא יתקיים רק דרך כוונה אמיתית וכנה ואומץ לרדת לעומקם של דברים ולהגיע להכרעות.

דרך החינוך והמעורבות היא דרך חיים בה אנו בוחרים יום יום. האתגר הקיבוצי עומד היום בפיתחינו כתנועה מתחדשת, אך על מנת להתמודד עם האתגר הקיבוצי אנו זקוקים לשותפים בחצר הקיבוץ. בוגרי השומר הצעיר לוקחים אחריות ויוצאים לדרך שסופה טרם ידוע, האם דרך זו תהיה שזורה בעתידו של הקיבוץ. שאלה זו עומדת בפתחינו כצעירים הבוחנים את הכיוונים האפשרים לעתידה של התנועה, אך שאלה זו אנו גם מפנים אל הקיבוצים. האם הקיבוץ ינסה להדחיק את עברו או שמה הקיבוץ העתידי רואה עצמו גורם מעצב ומשפיע בחברה הישראלית. השומר הצעיר בחר מחדש בקיבוץ, התנועה בחרה לחנך לערכי הקיבוץ אך האם ערכים אלה יתקיימו בקיבוץ העתידי. בשומר הצעיר איננו רואים במלה, "חברה חדשה" ו"חברה עתידית" מילים גסות, אנו רואים בדרכנו התנועתית-ערכית כיצד אנו בונים חברה זו שלב אחר שלב.

תנועת השומר הצעיר בוחרת יום יום לחנך לערכי הקיבוץ בדמות החינוך לחיי בחירה, החינוך לחיי שיתוף, החינוך לאמונה באדם, החינוך לאקטיביות ונחינוך ליצירה. יצירת חברה הבאה לפתח את ההון האנושי שבה ולא להעשיר מיעוט של בעלי הון. מדריכי וחניכי השומר הצעיר רואים עצמם כמובילים של חברה. מובילים את קיבוצם, מובילים את החברה הקיבוצית ומובילים את החברה הישראלית.

על מנת להפוך מהלך זה למשמעותי יש לנו צורך בשותפים, שותפים שיאפשרו את המעשה החינוכי ואת החידוש הרעיוני. כיום מתמקדת פעילות התנועה בקיבוצים בפיתוח וחיזוק החינוך השיתופי בחברה הקיבוצית. אנו מחדשים את מערך החינוך לערכי הקיבוץ והתנועה תוך מאמצים לשמר,לחדש ולפתח את חברת הנעורים היוצרת והאוטונומית. אנו רוצים לראות את חברת הנעורים פעילה בסביבתה ומשפיעה בפיתוח מודעות ואחריות חברתית. את תהליכים אלו אנו שוזרים בחידוש תהליך ההגשמה של חניכי הקן הקיבוצי שאינו פועל יוצא של התהליך החינוכי המתחדש ושל מוכנותם של בוגרים לקחת אחריות גם בחייהם הבוגרים.

איך כל זה קורה בשטח?

בשנתיים האחרונות כניסה של עשרות בוגרים לתפקידי מחנכים ומדריכי נעורים בקיבוצים ובמוסדות החינוכיים. כמו כן הגדלת מספר המק"קים (מרכזי קן קיבוצי- בש"ש) המגיעים לקנים הקיבוציים. לצד כוח האדם התנועתי אנו מודעים לחשיבותם של גורמי החינוך המקומיים ולכן אנו מחזקים את שיתוף הפעולה עם גורמי החינוך הלא פורמלי וגורמי התנועה הפועלים בקיבוץ. בתוך התנועה פנימה אנו פועלים לחיזוק ההכרות בכלל התנועה עם רעיון הקיבוץ וגלגוליו לאורך ההיסטוריה.

האם מהלך ההתחדשות שמוצג לפניכם יצליח? עבורנו אין זו שאלה תיאורטית בלבד ואנו מבקשים ממכם שגם עבורכם לא תשאר זו שאלה על הנייר בלבד. לשם חידושו ועדכונו הבלתי פוסק של הרעיון הקיבוצי נדרשים כוחות רבים, כוחות הקיימים כיום בקיבוצים בדמות החברה הבין דורית, בדמות התעשייה הקיבוצית ובדמות העובדה הפשוטה שעל אף שמעולם לא נכתבו ספרי "קיבוציזים" הרעיון הקיבוצי חי ונושם ומעצב את עתידו.


אין תגובות: