יום רביעי, 11 ביולי 2007



מעגלי ההתחדשות בשומר הצעיר

בין אפיזודה חולפת לגורם מעצב


בשנים האחרונות כל המביט בתנועה רואה וחש את גל ההתחדשות, גל ההתחדשות הבא לידי ביטוי בברק בעיניים, בלהט אידיאולוגי וחידוד ערכי. חניכי ומדריכי התנועה חיים את התנועה ביום יום כחלק מהותי מסדר יומם ומתפיסתם. מושג ההגשמה ביצע תרגיל אקרובטי בצורה הגלינית מפתיעה והפך לרלוונטי מתמיד דווקא בצורה מוקדמת ביותר של ההגשמה שמוכרת בהיסטוריה התנועתית- הקבוצה האינטימית וחוות ההכשרה.

תהליך זה בא לידי ביטוי לאן שלא תשלח ידך בתנועה- חניכי הגו"ב מכירים את חיי הקבוצה של הי"ג שלהם וקבוצות בוגרות מתחילות להופיע הן במרחב הקיבוצי והן במרחב העירוני.

אין דרך אחרת לכנות התחדשות זו אלא כמהפכה תודעתית- מהפכה שרתמה אליה את כלל החניכים והמדריכים בשומר הצעיר מהפכה שלשם שינוי לא הקדימה את זמנה – מהפכה זו הביא את התודעה השומרית למחשבה רלוונטית שעליה לעמוד בלב השיח הציבורי הישראלי, רלוונטית למאה ה-21 ולאתגרים של העולם הפוסט מודרני.

אם זאת במגמת ההתחדשות והמהפכה התודעתית טרם הצלחנו באחת החשובות שבמשימתנו והיא הגדלת מעגל השותפים. נכון אחוזי ההשארות והחיבור לתנועה גדלים אך אלו בקרב מעגל של שכבה המונה בין 100 ל150 חברה בשכבות הגו"ב ונשארת האזור 80 החברים במהלך הצבא.

אני רואה הכרח לבחון כיצד אותו להט אידיאולוגי לא מצליח לפרוץ את המסגרת המספרית וליצור בו מצב שהגרעין הקשה נעטף במעגלים הולכים ומתרחבים של תמיכה בחברה הישראלית ככלל ובחברה הקיבוצית בפרט.

החשש המתמיד המרתיע כיום את חניכי ומדריכי השומר הצעיר הוא שלאחר שנים רבות של השקעה עלולים הם להפוך לאפיזודה חולפת שלא תהפוך לדרך חיים משמעותית ובכך תיצור מצב בו השקיעו שנים רבות מחייהם במהלך חסר משמעות אם זאת חשש זה המכננן בפינות רבות בתנועה, הוא הוא שמעצב מציאות זו ההופכת אותנו לאפיזודה חולפת.

כוחו של הקיבוץ הוגדר על ידי יוסף גורני, מהחוקרים המרכזיים של הקיבוץ והשומר הצעיר, כאוטפיזים ריאלי או כריאליזים אוטופי, כלומר רק היכולת והמאמץ הבלתי פוסק לעגן את הרעיונות האוטופים שמהווים את הרעיון המייסד בכלים ריאליסטים קרי כלים יצרנים, כלים פוליטים ומערכות מובנות איפשרו את הפיכתו של הקיבוץ מניסיון אוטופי שנדון לכישלון לגורם מעצב בבנינה המחודש של חברה יהודית בארץ ישראל. מטלת עלינו היום אותה משימה בדיוק, עלינו לחדש ולהעצים את הרעיונות האוטופים במסגרת הקבוצות האינטימיות, במעגלי השיח השונים ובמוסדות התנועה ואם זאת עלינו לבנות מכלול של כלים שיאפשרו עשייה משמעותית בלב החברה. עלינו להפסיק להתבדל ולחשוש מהתערבבות במסגרות רחבות יותר, החריגוּת של דרך חשיבתנו היינה חלק מאיתנו ובכך כוחה. עלינו לייצר מעגלים מתרחבים של שותפים שיהיו שותפים למרכז השיח התנועתי אך יביאו אותו לידי ביטוי במסגרות שונות.

באופן המיידי אני רואה מספר מהלכים משמעותיים ומעצבים.

  1. מעגל אנשי החינוך בתנועה הקיבוצית כולה ובתחום הנוער בפרט- מעגל זה איבד מזה שנים את הרלוונטית שלו ואת האמירה הרעיוני-ערכית שלו. לקיחת אחריות פעילה על מסגרות השיח על ידי הגעה והשתתפות בהם תאפשר חיבור אנשים רבים נוספים למגמת ההגשה שלנו.

  2. בניית מסגרות משמעותיות לצעירים בקיבוצים- צעירי הקיבוצים במהלך הצבא והמשתחררים הטריים חונכו לשאול שאלות רבות ולהציב אתגרים משמעותיים לחברה בה גדלו, היכולת שלנו לפתח שיח זה כחלק מהשיח התנועתי המתחדש ובכך לחזק ולהרחיב את המגמה המגשימה.

  3. בניית מסגרות קבוצתיות משמעותיות לש"ש במסגרת התנועה הקיבוצית- מידי שנה יוצאים לשנת שרות מאות ש"ש שמהווים חיל חלוץ של הרעיון הקיבוצי- בבחירתם זו עשו צעד ראשון עצמאי לקראת שינוי תודעתי ושינוי באורח חייהם. במהלך היציאה לשנת שרות הם מעמידים את המשימתיות והחברה במרכז הפרקסיס שלהם, עלינו מוטלת החובה לחבר אותם ולתת להם כלים משמעותיים לבחון את אורח חייהם הן מהבחינה המשימתית והן מבחינת אורחות החיים.


לסיכום ככל שתהליך ההתבדלות של בוגרי התנועה מחבריהם בקיבוצים, שבוחרים להמשיך בתוך קיבוצם הם, תלך ותתרחב אנו נמצא את עצמנו פחות רלוונטים לתנועה הקיבוצית מכיוון שאותם אלו שהם היום מחנכים במוסד יהיו מחר מרכזי המשק ומרכזי הקהילות ובעוד שלרשותם יעמדו הכלים הכל כך משמעותיים בבניית חברה. תנועת החיים עלולה להתדפק כנזקקת על דלתותיהם כך אם היום אותו גרעין קשה רוצה לבחור באופן מודע להיות גורם





מעצב במציאות הישראלית של 2025 אל לו לבחור בדרך הבדלנות אלא עליו להשקיע משאבים בחיבורם של גורמים קרובים לו לידי שותפות אמת ברעיון המתחדש.


את אותו סיפור ניתן לראות גם הפוך ובקצרה-

גדל היום דור בקיבוצים שבוחר להשאר בהם ולא רק מתוך נוחות, דור זה הוא ההזדמנות שלנו כתנועה שתהליכי ההתחדשות בה תלויים על בלימה, להפוך את השיח הפנימי בתנועה לשיח המוביל בתוך הקיבוצים.

ההיזון הפנימי אין כוחו רק בין קבוצה אינטימית זו לאחותה אלא רב כוחו בהשפעה על עיצוב אורחות החיים בקיבוצי התק"צ.



private:stream

אין תגובות: