יום רביעי, 16 ביוני 2010

מה בין זועבי לגפני

בעקבות התארגנות החרדים לפעולה וקולות שעולים לגבי זכויותיה של ח"כ זועבי מצאתי לנכון
להזכיר לעצמי כמה כואבת הדמוקרטיה שמאפשרת את העיקרון הבסיסי. קבוצה מאורגנת שווה השפעה, רגע אולי זה לא כל כך כואב אלא זה בעצם הרעיון הדמוקרטי.
מדינה זה טוב, ולטעון שהגיע לנו אחת ב1948 זה יפה, אבל עלינו מוטלת חובה מוסרת להמשיך ולקיים את המדינה הזאת. אני לא מדבר על היוהרה הנוראית שלהיות אור לגויים אלא על רמה בסיסית בהרבה שלקיים מדינה שאת ואתה ורצוי שגם אני נהיה מסוגלים לחיות בה. יותר מידי אזרחים
בישראל מקבלים את מה שיש לנו היום כמובן מאליו ומוכנים לשפוך את התינוק עם המים וח"כ זועבי והציבור החרדי במקרה הזה כל אחד מטעמיו מנסים להפיל את התינוק. לתפיסתי אין בעיה עם עמדות קיצוניות ולעיתים גם הזויות שישמעו במסגרת החופש הדמוקרטי אך השאלה המרכזית היא כיצד רוב הציבור בארץ לא מאבד את יכולתו להשפיע. בעיני אם ניתן לכפני ושותפיו להמשיך ללא גבול בשם הדמוקרטיה, עוד עשור לא יוכלו לקיים בארץ לא מצעד גאווה, לא תחבורה ציבורית 

בשבת ואולי גם לא מנגל בשבת.ביחס למה שכתבו כאן אינני מנסה להתחבא מאחורי מילים גבוהות של נאורות, ציונות,גזענות או שינאה עצמית אלא על עיקרון פשוט שיש כוחות חזקים שהולכים ומשכיחים אותו מהציבור בישראל. בדמוקרטיה מי שמעורב יותר משפיע יותר, מי שמאורגן יותר משפיע יותר,ואל לאדם להלין על כך שקבוצות מיעוט ערביות או 

חרדיות ממצות את התהליך הדמוקרטי לטובתן
לכן, במקום להשחית מילים על ציבורים אחרים שמתארגנים, הטוב ביותר שתעשי ותעשה זה להתפקד למפלגה הקרובה לדעותיך להקדיש לכך רק כמה שעות בשבוע ותגלה שזה עוזר

אין תגובות: