יום שבת, 12 ביוני 2010

חוכמה שלאחר מעשה ובכל זאת נראה לי שווה מחשבה


אתמול התנהל בתל אביב מצעד הגאווה. לאלו שלא ידעו עליו או לא מצאולנכון להגיע אליו אני מתנצל מראש על כך שאני מעלה על הכתב את דברי רק כעת בעקבותשאלות רבות שהופנו אלי במהלך השבוע האחרון.
השאלות נעו בין "מה יש לך לחפש שם?" ובין "זה שלהם"כולל תיאורים מוצנים על רמת המיניות המוחצנת שמאפינת את המצעד. ואכן אמירות אלוגרמו לי לחשוב פעם נוספת למה אני בוחר בשישי בצהרים, באחד הימים החמים בשנה- כךלפחות בחדשות, לצעוד בשמש התל אביבית יותר מארבע שעות.
כשהגעתי לגן מאיר מקום ההתכנסות של המצעד ומרכזה הממוסד של הקהילההגאה ראיתי את כמות השוטרים, יחידות היס"מ, הבדיקות המדוקדקות בתיקים וראיתיאף את התחנונים של חיילת שהגיעה על מדים, עם חוגר ועל אף כל שידוליה אסרו עליה אתהכניסה לגן. סיטואציה זו המחישה לי רק עוד יותר את הסיבה בגינה היה כל כך חשוב לילהגיע. לפני פחות משנה בבר-נוער נורו מספר לא מבוטל של בני נוער והדבר נגמר גם עםהרוגים. ההתארגנות המשטרתית למצעד נראתה כמוכנה לפיגוע נוסף במהלך יום שישי זה. גםצבא התקשורת שבדרך כלל לא ממהר להגיע לאירועים מסוג זה הכריז על כוננות עליונה,לכאורה כולם רק חיכו למה שיקרה.
סיטואציה זו רק המחישה לי שההגעה והצעידה ביום חם זה חשובה לי עצמי,לא רק לקהילה הגאה, ולא רק למיתוג של העיר תל אביב כבירת התיירות הגאה העולמית.קיומו של מצעד זה חיוני להגדרת אופייה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, המקבלתשוניות ונותנת במה חופשית והגנה לכל אזרחיה. קבוצה קטנה של חובשי כיפות סרוגות עםצבעי דגל הגאווה סימלה בשבילי את הכל והיוותה מבחינתי תשובה מוחצת לכל אלו שהזהירואותי מהמיניות המוגזמת במצעד. גם שתי קשתות ענק מבלונים שנישאו על ידי נערותונערים מאיגי- תנועת הנוער של הקהילה כל כך לא התחברו לדימוי הציבורי שלהמצעד.  ורק כדי להשלים את תמונת המצב,התלבושות הפרובוקטיביות ביותר אותן תראו בעמודי החדשות בעיתונות לא נלבשו על ידיצועדי המצעד ברובן כי אם על ידי רקדנים ושחקנים מקצועיים שמומנו על ידי חברותמסחריות שרצו למשוך  תשומת לב משאיותהריקודים שלהן. בynet  כמובן בחרו לצלם בהגדלה אתאחד הבודדים שהיו במצעד ללא חולצה.

מדינת ישראל ואזרחיה לא יכולים לעצמם לקחת דבר כמובן מאליו, אחדהחששות הגדולים שעלו בי במשך הצעידה היתה השאלה, האם במצב המדרדר של מדינת ישראלעוד עשור מהיום יהיה ניתן בכלל לצעוד במצעד מעיין זה ברחבי ישראל. אין אני נביאולכן לא אוכל לתת תשובה לנושא אך אין ספק שבליבי חשש כבד ביחס לתשובות האפשריותלשאלה זו.
מילה טובה חייבים להוסיף לתנועת "המחנות העולים" שבחרה עםמעל ל50 נציגים, להניף דגלים, לקרוא ולהתרגש יחד עם משתתפי המצעד. ומילה אחרונה גםציפי ליבני שמצאה לנכון כיו"ר האופוזיציה להתייצב לימין המצעד, אך נשארתהשאלה האם יהיה לה הכוח לשמור על אמירות משמעותיות אלה גם בתוך ההסכמיםהקואליציונים העתידיים.
ולכן פעם הבאה שהקהילה הגאה תקיים אירוע, או כל קבוצה אחרת שהחברה הישראלית ממקמתאותה בשוליים, לא תמצאו אותי מגיע לשם בכדי לחזק אותם אלא תשמעו ממני קריאה להגיעגם כן מתוך הבנה שדבר זה מחזק את כולנו כחברה דמוקרטית וליברלית.

אין תגובות: