לזכור ולא לשכוח- מה לזכור ומה לשכוח- במחשבה על המסר האוניברסלי בשבוע של יום השואה

ערב יום השואה, ופעם אחרי פעם מדהים אותי עד כמה הלקחים הנלמדים משואת העם היהודי נתפסים כלקחים צרים , כאילו אסור שהדבר יחזור רק ליהודים.. הציווי לזכור מחייב לזכור את המסר האוניברסלי ועד כמה הגלגל יכול להתהפך ולא לשכוח מחייב לא לשכוח עד כמה בני אדם וחברה אנושית יכולים לאבד את צלמם ולייצר מציאות אכזרית. ואין ברירה אלא לבחון את עצמנו ולהודות שמצבנו כחברה ישראלית ביחסה אל השונה קשה היום יותר מתמיד מאז הקמתה. מדינת ישראל הוקמה כמדינה ציונית שלוש שנים לאחר השואה וזכתה להכרה ולתמיכה רחבה אך בשנים האחרונות אנו עדים לתופעות שהולכות ומתרחבות בחברה הישראלית- היחס לזרים- הפעילות הבלתי פוסקת והאגרסיבית בטיפול במהגרי עבודה. מדינת ישראל מזמינה אותם וזקוקה לעבודה זרה אך לא ממסדת בשום צורה את המדיניות ופעם אחרי פעם פוגעת בזכויות אנושיות בסיסיות. כולל האיסור לזוגיות ולגידול ילדים. תנאי שנשמע אבסורדי בכל מדינה מתוקנת ודמוקרטית. היחס לפליטים-מדינת ישראל מתנערת מאחריותה הבינלאומית לפליטים, נשים, ילדים וגברים שמגיעים מאזורי קרבות שסכנת חיים מרחפת מעל ראשם ומרגע הגעתם לישראל הם מצטיירים כסכנה לחברה. לא נתפס בעיני שהזכרון של תופעת הפליטות האדירה שנוצרה במהלך מלחמת העולם השניהנשכח לחלויטן מהזיכרון הקולקטיבי הישראלי. הסיפורים הקשיים על מדינות שסירבו לקבל פליטים יהודיים או על יהודים שדפקו על דלתות ואף אחד לא פתח להם מוכרים לכולנו, אך בצורה כאילו מנותקת, מפרסם שר הפנים של מדינת ישראל הכרזה שהוא מוכן לשלם למדינה שתסכים לטפל בפליטים ומשרדו מונע הענקת מעמד פליט לרוב מכריע מהפליטים. גזענות - כולנו צועקים אנטישמיות כשיש גילויים כאלו ברחבי העולם אך כאשר פעם אחרי פעם יש גילויי גזענות בארץ כלפי מיעוטים הציבור שותק. גילויי גזענות כלפי האתיופים שעלו לארץ וגילויי גזענות כנגד ערביים ישראלים. אלימות בחברה הישראלית-ממצב של חברה דמוקרטית משוחחת שמקבלת הכרעות בקלפי אנו רואים מגמות מתרחבות של אלימות כדרך לפתרון בעיות, ואולי אף גרוע יותר , רואים לגיטימציה הולכת וגדלה בציבור לגילויי האלימות. אנו רואים זאת בכך שהדיון מתמקד בשאלת המוסריות של המעשה ולא בשאלה האם אלימות היא אמצעי לגיטימי כדרך פעולה. ראינו זאת באלימות במגרשי הכדורגל וראינו זאת בתגובה של סמח"ט הבקעה. העובדה שסמח"ט משתמש באלימות פיסית לא כהגנה עצמית כנגד מפגין אינה לגיטימית במידנה דמוקרטית בה המונופול על האלימות ניתן למשטרה ולצבא. כוחו של הסמח"ט הוא בהפעלת כוחו וסמכותו ולא באלימות בריונית. אך קשה עוד יותר התגובה הרווחת בציבור על הלגיטימציה של הצעד לאור המעדות שהציג מפגין זה או אחר. זה פשוט לא הדיון. רק אם ביום יום של כולנו ינתן ביטוי להיותה של החברה הישראלית חברה מוסרית, חברה צודקת, חברה שיש לה תרומה לחברה האוניברסלית. כל זה יוכל לקרות רק תוך כדי אמירה ברורה כנגד התופעות המתרחבות בחברה הישראלית בדמות היחס לזרים, היחס לפליטים, גזענות והאלימות בחברה הישראלית. והיא אפשר בלי מילה כואבת כמעט נדושה אך קודם כל חובה עלינו להסתכל בעיניים על מצבם של ניצולי הושאה, בתקשורת היום פורסם ובטח שלא ניתן להשלים עם אמירות של חלק מחברי הכנסת שמקורה של השואה בכך שלא התמידו בתפילה כפי שטען בעבר חבר הכנסת דהן שעומד בראש הפרויקט של הפיכת חריש לעיר חרדית

נכנסים לפוליטיקה במרצ- אורי אופיר ליו"ר מרצ

שותפים יקרים לדרך
אנו קוראים לכם להיכנס יחד איתנו לפוליטיקה במרצ אין דרך פשוטה יותר לומר זאת. דווקא היום, אחרי שנים שבהן
המערכת הפרלמנטרית כה נחלשה, דווקא היום, אחרי שראינו כולנו שמחאה - רחבה ככל שתהיה - אינה מספיקה, והציר הניאו-ליברלי מתעלם ממנה ודוהר קדימה במסלול פירוק האחריות החברתית, דווקא היום הגיעה העת לאחד כוחות. לא לחכות שמישהו יעשה בשבילנו או במקומנו, אלא לקחת כל אחד ואחת בידיו את חבריו ולהצטרף.
אני, אורי אופיר, החלטתי להתמודד לראשות מרצ יחד עם קבוצת שותפים, מתוך הבנה שזהו צו השעה. זו ההזדמנות שלנו לשנות, להשפיע ולהצעיד את מרצ קדימה לקראת הבחירות הבאות.
אנו קוראים לכם להצטרף היום למרצ כבית שפותח את דלתו לעשייה והשפעה, לבחור במרצ כבית שממנו יוצאים לעצב חברה. הפוליטיקה הפרלמנטרית אינה זירת השפעה יחידה, אך היא זירה חשובה שהוזנחה במשך שנים.
רק במהלך משותף של הצטרפות למפלגה, מבפנים, לאורך זמן, לא כהזדמנות קצרת מועד, ניתן יהיה להבנות את הפוליטיקה הישראלית מחדש. להבנותה כפוליטיקה של דיאלוג ציבורי רחב, כפוליטיקה המורכבת ממפלגות המעצימות דרך ולא אגו, כמפלגות המשמשות כלי בידי האדם באשר הוא אדם, ולא מנצלות את הבוחרים בהן ומפנות להם עורף.

הצטרפות היום למרצ משמעותה בחירה ערכית חשובה בדרך, ובזהות. אין משמעותה יוקרה ואושר, ובודאי לא עושר.הצטרפות למרצ היא הצטרפות למסע - ארוך, לא ודאי, ולעתים קשה מנשוא - לכינונה מחדש של החברה בישראל כחברת מופת. חברה שתהיה מבוססת על יסודות של דמוקרטיה ושוויון, על יסודות של ציונות בדרכי שלום המכבדת את האחר ולא מדירה אותו. אין ספק שמסע כזה מצריך סבלנות ומאמץ.
אנחנו מזמינים אתכם לרדת למגרש ולהצטרף למשחק.
אין לנו עוד פריבילגיה לומר שהפוליטיקה היא רעה ומושחתת. תם גם העידן בו יכולנו לומר שפוליטיקה אינה רלבנטית, ושמחאה יכולה להצליח רק אם תהיה א-פוליטית. הגיעה העת להבין ולומר בקול ברור - נכנסים לפוליטיקה במרצ.
נכנסים לפוליטיקה במרצ כדי לעצב חברה סוציאל-דמוקרטית,
נכנסים לפוליטיקה במרצ כדי להתאגד נגד הכוחות המסוכנים בחברה הישראלית,
נכנסים לפוליטיקה במרצ כדי לבנות פוליטיקה פרלמנטרית חדשה,
נכנסים לפוליטיקה במרצ כדי לחבר בין הכוחות שעוסקים כבר שנים בקרבות בלימה אמיצים לבין הכוחות החדשים,
נכנסים לפוליטיקה במרצ כדי להתחיל בא' של אחריות, ולעשות במקום לדבר.
הבחירות לראשות מרצ הן הזדמנות מצוינת להפגין את כוחנו, ולדרוש מחברי ועידת מרצ שיפתחו בפנינו את דלתם ויתנו לנו להיות שותפים בעיצוב דמותה של החברה הישראלית כחלק מחזית שמאל חברתי רחבה.
מוזמנים ליצור קשר ולהצטרף למהלך הרחב שלנו.
לפנות בצורה אישית איש איש לחבריו ולהגדיל את מעגל השותפים.
אשמח שנדבר, מזמין אותך להתקשר
אורי אופיר
וחברי "נכנסים לפוליטיקה במרצ"

להצטרפות ויצירת קשר:
אורי אופיר 052-2311645
orion22@gmail.com

טופס הצטרפות לשותפים

התפקדות למרצ