אור למדרש- פרשת השבוע שלי - ויצא

ויצא - בפרשה מסופר סיפור סולם יעקב, חלומו של יעקב והקמת בת אל, לאחר מכן נודד יעקב לשנים רבות לבית דודו, לבן.  שם הוא נושא את שתי נשותיו לאה ורחל. במהלך הפרשה אנו נחשפים להולדת בניו וביתו של יעקב. ילדיו אינם רק מרחל ולאה אלא גם משיפחותיהן.כמו כן אנו נחשפים למדרשי שם של שני מעשר הבנים שיהיו בהמשך לשנים עשר השבטים.

אך הסוגיה  המרכזית המוצגת בפרשה היא שאלת האמון, וארחיב זאת למתח שבין קרבת דם ומשפחה ובין חברות. יעקב מגיע מלא תמימות וכנו למשכנו של דודו לבן, וזה במשך שנים על שנים מנצלו ומחייב אותו בעצם להישאר תחת חסותו. יעקב מצידו מגלה מחויבות בלתי מוגבלת ולכן עובד שבע שנים בעבור רחל ולאחר מכן שבע שנים נוספות. יעקב על אף ניסיונותי של לבן, מצליח לשמור על חוסנו בזכות אמונתו. יעקב נאלץ לצאת בגניבה מבית לבן, רחל אף גונבת מאביה בטרם צאתם לדרך. לבן יוצא ומשיג אותם לדרוש מדוע יצאו בגניבה.  אך שוב אם ננסה להבין מה המסר של פרשה כה בסיסית זו, בה נולדים שנים עשר השבטים וכיצד מתעצב הקשר בין אחד מאבות היהדות לנשותיו ולשאר בני משפחתו. אנו מוצאים שאלה שתלווה עוד רבות את המסורת היהודית כפי שבאה לידי ביטוי במשלי: אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק.

מה מקומה של קרבת משפחה, ובהשלכה רחבה יותר ביחס לשבוע האחרון, מה משמעותה של השייכות למעגל היהודי, כאשר בשם מעגל זה נעשים פשעים כה רבים?

האם כל יהודי בשם היוולדו כיהודי, קודם בחשיבותו לאחר?  לאחר שחולק איתך את האחריות על קיומה של החברה, האחר שקרוב אליך אולי בדעותיו. אך שונה בכך שלא נולד יהודי.

כל אחת אחד מאיתנו שנולדו יהודים, ונכנסו בברית אברהם אבינו, וחידשו את הברית אותה כרת יעקב עם האל, עלינו לבדוק מה הם אותם ערכים יהודיים שעל פיהם אנו חיים? מה היא אותה מסורת יהודית שכה חשוב לנו לשמר. האם קרבת הדם והמשפחתיות היא הקודמת לכל, קרי מעגל ההולדה היהודי או מעגל האמונה והערכים.

אני בוחר יום יום מחדש באמונה שלי, אמונתי בבני האדם, אמונתי בשוויון בין בני האדם באשר הם. ובאמונה העמוקה ביותר שיצר האדם טוב מנעוריו וכי אין אדם רע אלא אדם שרע לו. ולכן כאשר אנשים שונים עושים מעשים שלא יעשו, יש לבחון היטב, כיצד קרה הדבר?

מה הסביבה שידרה להם? מה נעשה להם שהיא אותם למצב כזה?

אין כאן רחמים ונחמה לא למחבלים, לא לרוצחים אך יש כאן קיראה ברורה לא להאשים אין או אישה בל מוצאם.  ערכיה היהודים של מדינת ישראל הם, הם ערכיה הדמוקרטים. בדיוק כמו שבפרשה זו ניתן ביטוי למעשר. ההבנה שכל אדם ירוויח ככל שירוויח ומוצלח ככל שיהיה חייב לזכור להפריש מרווחיו או משכורתו לטובת הכלל.

פרשת תולדות  

מדרשים קודמים

למה התחלתי במחזור מדרשים זה?

בראשית

נח

לך לך

וירא

חיי שרה

מצרף משהו קצר שפירסמתי בידיעות הקיבוץ כהרחבה

חוק הלאום- עוד ביטוי למצבנו הטוב

האם מדינת ישראל נמצאת במשבר? הא אנו מתמודדים עם המשבר?

יש המגדירים משבר כ"פער שבין המציאות להצהרה" קרי ככל שהצהרתך רחוקה יותר מהמציאות המשבר גדול יותר.

מבחינה זו חוק הלאום שהונח על שולחן הכנסת מבטא התקדמות, לראשונה מזה עשרות שנות קיומה של מדינת ישראל  מונח על שוולחן הכנסת וזוכה לגיבוי הממשלה חוק שרבים מהיהודים בישראל תומכים בו.

חוק הלאום, שם בפתחו של כל הומניסט ודמוקרט אתגר, הפעם לא ניתן לשתוק.

חוק הלאום הוא הביטוי הפרלמנטרי של אוירה ציבורית מתלהמת ומסכונת, אוירה ציבורית שמתירה את דמם של המיעוטים. אוירה שמסכנת את ההישג האדיר עליו חתומה הציונית, קיומה של מדינת ישראל.

הציונות הצליחה כנגד כל הסיכויים להביא לכינונה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית שמהווה בית לאומי לעם היהודי. חוק הלאום והאווירה הציבורית הנוכחית מבטלת ומזלזלת בהישגים אלו ויוצאת מתוך נקודת מוצא כוחנית שעובדתקיומה של מדינת ישראל אינה ניתנת לעירעור.

השיח הישראלי חייב להשתנות, בבקר לאחר התבטאותו הגזענית של ראש עיריית אשקלון, בחרו עלות בגלי צה"ל את אחמד טיבי. האם אחמד טיבי הוא זה שצריך לצאת חוצץ כנגד אמירותיו של ראש עיריית אשקלון?

היכן ההזדמנות של כל אזרחית ואזרח שפויים להביע את דעתם במעשיהם, בהוקעת מחבלים ורוצחים מצד אחד ומצד שני שמירה על צלם האדם בכך שלא נתייג ציבורים שלמים כאשמים.

נשיא המדינה עשה מעשה ממנן ניתן ללמוד הרבה, כדמות ייצוגית וכאזרח, הביע את מורת רוחו משירו של עמיר בן עיון, ובחר לבטל את הזמנתו לשיר באירוע לציון גירושם ויציאתם של היהודים מארצות ערב.

כל אחד מאיתנו, במקום עבודתו, בקהילתו ובקיבוצו חייב לראות מה הוא אותו מעשה קטן שניתן לעשות בכדי לייצר במעשינו תגובה ציונית הולמת לחוק הלאומיות.

הציונות שלנו, ציונות שמקורה באמונה באדם ורואה במיעוט הערבי בארץ שותפים לקיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית.