יום ראשון, 11 במרץ 2007

אדיפוס- ליוס- איך זה קשור אלינו?

דברים של הושוע סובול שנאמרו בחממה בעין שמר.


יום שישי בבוקר, מתקבצים אט אט לחממה של אביטל בעין שמר אנשים מכל מיני מקומות. סיר של תה חם על כלב גז מחכה למקדימים.הקהל מתקבץ לשמוע את יהושוע סובול ואת יוסי ביילין בשיחה על השחיתות בישראל. יוסי בילין הדובר הראשון מספר על החוסר במשאבים ועל המציאות בה 70% מהפשיעה היא פשיעה חוזרת. בהמשך הוא מספר על הפעילות בכנסת ליצירת בית דין משמעתי לעובדי ציבור. ברור הרי שיש מעשים שלא ראויים לקצין בצה"ל גם עם אינם עבירה פלילית, אך אין מוסד דומה לעובדי מדינה. המיקרופון עובר ליהושוע סובול ומכאן אשתדל להביא את הדברים בשם אומרם.
מושג השחיתות היום הוא גלגולו של מושג ההיבריס. ההיבריס- חריגה מהמידה הנכונה. היוונים האמינו כי לכל אדם יש מידה נכונה לחייו וכל עוד שאינו חורג ממנה חייו מתנהלים כשורה וזהו הדין גם לחברה. היה וחברה חורגת מן המידה האלים מענישים. כיצד נקבעת המידה לאדם זהו עניין מורכב אצל היוונים מכיוון שהמידה שונה מאדם לאדם. יש אנשים המסוגלים לסבול כאב ולעומתם אלו שאפילו הכאב הקטן ביותר יצריך כדורי הרגעה. אך הרעיון הבסיסי הוא שהאדם יודע את מידתו הנכונה. דוגמה מוכרת יותר הינה שובע ורעב, אדם יודע וחש ברעב ושובע. השאלה עם כך, כיצד מפתחים חברה שכל אדם יודע את המידה המותרת לו. תפיסת אנשי השלטון היא שככל שבידי יותר כח שילטוני מותר לי יותר בעוד המידה הנכונה היא שככל שיש יותר כח בידך מותר לך פחות.
סיפור מוכר הוא סיפורו של אדיפוס-
ליוס, אביו של אדיפוס ניגש לאורקל והנבואה מגלה לו שבנו יהרוג את אביו וישכב עם אמו, מרגע שנודע לליוס דבר הנבואה הוא מחליט להרוג את התינוק. הסיפור המוכר- אדיפוס נמסר מרועה צאן אחד למשנהו ונשאר בחיים ללא שהוריו יודעים זאת. שנים מספר אחר כך אדיפוס בוגר בדרך לתבי פוגש מרכבה עם איש זר הדורש ממנו לפנות את הדרך , אדיפוס אינו מוכן והאיש הזר שולף שוט ומכה באדיפוס. אדיפוס הורג את האיש הזר- ליוס אביו מבלי לדעת זאת וממשיך לתבי. המשכו של הסיפור בכך שאדיפוס מצליח לענות על שאלות האורקל ולהציל את העיר ממגיפות חוזרות ונשנות וזוכה וממלכה ובמלכה. מגיפה פוגעת בעיר לאחר 14 שנה ואדיפוס מנסה לברר את מהותה וחוקר את שורש האמת ואז נודעת לו האמת הטראגית- הוא הוא הגורם למגיפה.

ליוס חטא כי ניסה ללכת נגד הגורל, הנבואה אמרה שיבוא זמן שבו בנך יחליף אותך וליוס ניסה להתנגד. גם מלכת אנגליה לא ששה להעביר את שלטונה לבנה. זאת נקודת מפתח- הארץ לוקה כי השלטון חושב שהוא מידת ועל כך הוא נענש. אצל אדיפוס הסיפור חוזר על עצמו השלטון מסתאב, הקהילה נענשת וכשהדבר מוכח אדיפוס מוציא עצמו לגלות.

ההיבריס היום הוא ההון, ההון מצפצף על כל החוקים, הוא מחבל בחברה. תאגיד שמגלה שיותר זול לייצר בדרום קוריאה או סין אין לו שום מחויבות לקהילה ובעצן מפקיד את כל מי שתרם את הונו האנושי למפעל.
השחיתות מהמילה שחת- בור- נמוך כפוף. בעזרת כסף ניתן להשיג הכל ואין יותר מידה. בחברה הישראלית השחיתות נובעת ממקורות נוספים- חברה בה מגזרים שונים פועלים, מגזר אחד מתנהג ומאמין שמותר לו לנצל מגזרים אחרים. מותר לו מה שאסור לאחרים, מגזר או קבוצה נוטלים לעצמם זכויות יתר וזהו סוג של היבריס. הפרת סדר הוויה, האנושות יוצרת היום גזי חממה וזה יוצר איום על הדורות הבאים בנושא האקולוגי. דוגמה נוספת היא מתחום התרופות הרפואה- כבר זמן רב מתקיימת רפואה לעשירים ורפואה נפרדת לעניים. ניתן היום לקנות חלקי אדם להשתלה מאנשים ש"פורקו" בסין או באפריקה. מי קונה את האיברים? בעלי ההון. מוציאים להורג אנשים בשביל האיברים ובברזיל אף צדים ילדים בכדי לפרק אותם. בתחום התרופות סיפור דומה- תאגיד פייזר פיתח תרופה כנגד הכולסטרול הרע, תרופה זו היתה בשלבי ניסוי בבני אדם וגרמה למותם של כל האנשים. במהלך המחקר נודע שויטמין B עושה את אותה עבודה אך הוא זול וזמין. מידע זה אינו ידוע לציבור כי זהו תחום הנגוע בשחיתות.
"אני מנסה לטעון שבמאבק נגד השחיתות חייבים ללכת לעומק, אל השורשים החברתיים והפילוסופים ולא לקבל את השחיתות כנתון. בישראל נוצרה תרבות הקריצה, אומרים דבר אחד ומתכוונים לדבר אחר"
תרבות הקריצה כתרבות שאומרים א' אך מתכוונים להפך הגמור. תרבות זו אפשרה את פיתוח מפעל ההתנחלות. אותו הדבר בהיותה של המדינה מדינה יהודית דמוקרטית ככותרת- אך מבלי להגדיר מה חובת המדינה כלפי אזרחיה. אנו חיים במציאות שבה אין שיוויון בין אזרחים. לא שיוויון בין יהודי לערבי ולא שיוויון בין חילוני לחרדי. הקריצה מסמנת את לחשוב אחרת מהנאמר. זה מה שקורה בדעת הציבור הישראלית. איבדנו את הנטייה לחשוב לעומק. פיתחנו חשיבה לרוחב. משהו לא טוב אז מחליפים מותג לא בוחנים לעומק מה לא בסדר. ד"ש, שינוי, מפלגת המרכז, קדימה, מה זה בעצם? גוש מרכזי בחברה הישראלית שמחליף מותג מבחירות לבחירות אך המוצר נשאר. דבר זה מזכיר לי מתחום התיאטרון את תיאטרון היידיש- היו מעלים הצגה לדוגמה בת הסנדלר ועורך הדין, הייתה הצלחה, הקהל הכיר את הסיפור והדמויות אז היו מעלים את אותו הסיפור בדיוק ורק מחליפים את השמות והתפקידים לבת החייט והרוקח. לאחר זמן שחוזרים על עיקרון זה הקהל מפתח הנאה מהנושא. בחברה הישראלית לקינו בזה- ועד שלא יעירו אותנו המצב יהיה רע. אני לא אתפלא עם לקראת הבחירות הבאות נראה מותג חדש. התרגלנו לחיות כלקוח, גם הילדים שלנו צורכים מותגים.

התיקון צריך לבוא ממאבק לשינוי נורמות בחברה, טובת החברה מעל טובת הכלכלה, הכלכלה צריכה לשרת את החברה. הגלובליזציה היא מהות ההשחתה בתחומים רבים. מאבק על ערך מרכזי, לא נכון לסגוד למולך הכלכלה, כך שמי שיש לו כסף קונה צדק וקונה בריאות. יש לדרוש מהמדינה את חובותיה לאזרח. לדרוש לא כתעודה חסרת ערך אלא עד לנקודה שהוא יכול להתפרנס כמו שצריך, חובת המדינה היא גם תעסוקה. היום התעסוקה כולה כמעט במגזר העיסקי. תיווצר אבטלה מתהליכי מיכור חוץ ןהחברה תתפורר. יש ליצור קואליציה חברתית לתיקון פנימיואפשר ליצור אותה אפילו בכנסת הנוכחית. ייתכן שחברי כנסת נבונים יכנסו למערך החברתי שיכין עצמו לבחירות הבאות כחזית ולא כמותג. לא שיקרה מה שקרה למפלגת העבודה בבחירות האחרונות שהלכה עם מותג חברתי ויום אחרי הבחירות שכחו את זה.

אין תגובות: