בפרשת נח, מכיר כמעט כל ילד את תיבת נח ואת
סיפור זוגות-זוגות בעלי החיים שהועלו לתיבה. אך פרשה זו מהווה גם את סיפור המסגרת
לכמה מהאמירות שמהוות בסיס לדיונים בלתי פוסקים על אופיו של האדם, וטומנת בחובה גם
את היסודות המוסריים של היהדות כתרבות אוניברסלית.
ראשית בשלב הסיבות למבול- ומלאה הארץ חמס, בכל
דור והחמס שלו, אך האם ניתן לקבוע כי יש שלב בו הושחטו המידות בצורה שכבר אין
תיקון. לאחר חודשים בתיבה, נגלת האדמה ונח
מקריב זבח לאלוהיו ובתגובה מכריז אלוהים "כי יצר האדם רע מנעוריו" קרי
אותו מעשה קין בהבל, עושה נח שנבחר על ידי האלוהים בחיות עליהן שמר מכל משמר במשך
חודשים בתיבה.
פרשה זו מלאה כרימון בנושאים שניתן היה להרחיב
עליהן עוד רבות אך אבחר רק עוד אחת שכל כך רלוונטית למתיחות הדתית שהולכת וגואה באזורינו.
"כי בצלם אלוהים עשה את האדם" משפט זה
מוכר היטב ולא פעם בקרב אנשים זוהי כמעט הלגיטימציה הבסיסית לכך שאנו בני האדם
עושים שימוש לטובתנו במרקם שלם של חי וצומח, מה גם שבציווי של אלהים לנוח ניתן
לכאורה היתר לשימוש בחי ובצומח לטובת האדם. אך כיצד נשכח המשפט שקודם למשפט זה.
"שפך דם אדם, דמו ישפך" קרי בציווי
אלהי נדרשים בני האדם, אותה קבוצה נבחרת שנצלה משמד וקיבלה את ההזדמנות לבנות חברה
אנושית מבראשית, לא להרוג אדם אחר כי האדם נעשה בצלם אלהים. כמה סיאוב וכמה מוות,
הביאו מלחמות הדת לעולם מאז, כמה סיאוב נוצר מאותו פשט שאוסר ומצווה על שמירת
המידות ומסכם את הברית המחודשת בין האלהים לאדם בסימן, בקשת בענן.
בפרשה זו מגולם גם סיפור מגדל בבל שמהווה מדרש
בפני עצמו, אך אולי בו אעסוק בשנים הבאות.
אי אפשר שלא להתייחס לפרויקט המתוקשר של
"שבת ישראלית" שמצויין השבת חיבור של מספר גופים שהשקיעו כסף רב בכך
שיותר ויותר ישראלים יתנו את דעתם לשבת. אך אי אפשר שלא לשאול עד כמה פלורליסטית השבת
אותה ארגונים אלו מקדמים. האם שבת זו בהכרח הינה שבת בה הנשים מברכות על הנרות
והגבים מקדשים את היין? או ששבת ישראלית זו מזמינה כל ישראלי לציין את השבת בדרכו
ומכירה בכך שעצם שבירת השיגרה משבוע העבודה, היא היא המהות של השבת. האם מארגני "שבת
ישראלית" מגבים את הקמפיין המתוקשר בקריאה חברתית לסגור את מרכזי הקניות בשבת
ולאפשר לאלפי עובדים יום מנוחה כמחוייב בחוקי העבודה של מדינתנו?
