והקצב מהיר הוא כל הזמן מתגבר
אף אחד מאיתנו על כוחו לא שומר
ונדמה שקו הסיום
מתרחק עוד יותר. (מיכה שטרית)
תהליכי ההתחדשות בתנועה מאפשרים לנו מזה שנים לפתוח את עינינו ולסמן יעדים שעד לא מזמן נראו לא ישימים. אנו מביטים אל סביבתנו הקרובה והרחוקה מסמנים יעדים חינוכיים ומתחילים להתקדם לעברם. הקצב מהיר, כל הזמן מתגבר כפי שכותב מיכה שטרית בשירו ותחושתי היא שלעיתים גם אין אנו שומרים על כוחנו. הרי רק לפני שנתיים מי היה יכול לדמיין שנעמוד במצב שבו יש לנו מקרב הבוגרים, מחניכם במוסדות, מדריכי נעורים ואפילו רכזי מוסדות.
יש משפט כמעט נדוש שטוען כי עם ההצלחה לא מתווכחים אך אני מוצא לנכון להתמודד דווקא עם משפט זה ולהניח יסודות מסודרים לתפיסת העבודה החינוכי של השומר הצעיר בקיבוצים. תפיסה שתהווה יסודות להתפתחות העתידית שלנו כמערכת חינוך משמעותית.
שאלת המתח בין תנועת השומר הצעיר כתנועת נוער לבין השומר הצעיר כשיטה חינוכית-כזרם חינוכי צפה ועולה היום לאור כניסתם של בוגרי התנועה החיים בקבוצות למערכות חינוך המחוברות אל הרעיון המייסד- הרעיון השומרי. אך אין זו הפעם הראשונה ששאלה זו עולה. שאלה זו מלווה את כל ההיסטוריה של 90 שנות חינוך ב"השומר הצעיר".
לא במקרה נקודת ציון חשובה ומשמעותית היתה הקמת המוסד השומרי במשמר העמק, כבר שם נדרשו המחנכים והחניכים לסוגיה ולמתח שבין המדריך למחנך ובין המוסד לתנועה. ב 22.3.1935 עלתה בועדת המוסד במשמר העמק שאלת מקום השומר הצעיר במוסד על ידי חניכי המוסד. בין המשיבים נמצא יעקב חזן:" אינני חושב שאיזה שהוא "כפיר" בוארשה מרגיש עצמו שותף ביצירה החברתית מאשר הילד אצלנו" אל מול עמדה זו ניצב חוצץ יעקב פדן שהיה ממובילי המוסד החינוכי:" ...בחברת הילדים הנערים אינם יכולים להיות 24 שעות שומרים. זה בלתי אפשרי. הם יכולים להיות שומרים בזמן מסויים, בגישה מסוימת, אבל בכל שעות היממה? ... האם תוכל באמצעות הקן לדרוש ממנו שישב יפה בשיעור?... החברה והקן הם שני דברים שונים. ברגע שהצעיר לובש חולצה כחולה – הצעיר נעשה אדם אחר..
יעקב חזן מצא לנכון להוסיף כי קטנים הסיכויים שמראש יוכלו להטות את המבנה של הקן השומרי במוסד.
במחקר שערך עמוס כרמל על ראשית המוסד החינוכי הוא מציב טענה שבה עצם הבחירה של המבוגרים כבר בשנת 1935 במשמר העמק לשלב את הקן השומרי במוסד- סגר הגולל על התגבשותה של תנועת נוער עצמאית בתוך המוסד. עקרונות תנועת הנוער של חופש ועצמאות נמצאות ברסן המבוגרים
אם כך בניסיוני לעמוד על הפארדוקס שנוצר כבר ב 1935 ועומד מחדש בפתחנו היום אציג את הנחות המוצא למהי תנועת נוער ומהם הנחות היסוד של החינוך השומרי. תנועת נוער חייבת לשמור על אוטונומיה של הנוער, על עקרון חופש היצירה והעשייה. תנועת הנוער חשיבותה ביכולתה להוות מורוטוריום חינוכי במסגרתו הנערה והנער רוכשים כישורים חברתיים.
החינוך השומרי הינו אחרי הכל שיטת חינוך ערכית-רעיונית אך הינה מסגרת שמייצרים מבוגרים עבור הנוער. כלומר אם נחבר הגדרות אלו להגדרות המקובלות כיום בתנועה. תנועת הנוער שמה את החניכים ויצירתם במרכז בעוד שיטת החינוך השומרית באה לחנך לדרך והגשמה.
על מנת לחבר את הנושא לימנו אנו אנסה לתת כמה דוגמאות קיימות או שצפוי שנתקל בהן בשנים הקרובות.
מה הם המסרים המועברים באופן ישיר ועקיף כאשר מדריך הנוער ביישוב לובש שומרית? מה מביאה לידי ביטוי השומרית כשהיא על הרכז החברתי של בית הספר? המחנך במוסד גר וחי עם קבוצה של בוגרי השומר הצעיר? אבל האם השומר הצעיר זה אני כחניך או הוא כבוגר שחי במוסד?
לא אאריך בדוגמאות כי בעיני כל אחד מהקוראים יכול להוסיף עוד דוגמאות רבות ולכן אני מעדיף לגשת ללב הדיון. האם החינוך השומרי הוא גורם שצריך לעמוד בפני עצמו כחלק מתנועת החיים של השומר הצעיר או שמה הפעילות כולה מחוייבת בזיקה ישירה עם תנועת הנוער?
טענתי היא כי כל ניסיון שלנו לכפוף את מערכות החינוך לתנועת הנוער יביא בא בעת לשתי תוצאות קשות. האחת – מקומה של תנועת הנוער יצטמצם מכיוון שהוא ייתפס כחלק מהמערך הפורמלי ולא כתנועה של החניכים. השניה- שדה העשייה החינוכית שלנו יצטמצם ויילך. לכן אני מציע לנו, לעוסקים בקן הקיבוצי להבין מהר ככל האפשר ולהכריע בצורה ברורה בין פעילותנו כשליחים של תנועת הנוער ובין היותנו מובילים ומצמיחים של זרם חינוך משמעותי בעיצוב דמותה של החברה הישראלית. אך בבואנו להכריע בנושא אנו חייבים להבין כי במקומות בהם נלך ונפתח את מערכת החינוך השומרית יצטמצם מקומה של תנועת הנוער אלא אם נדע להגדיר לה מסגרות ברורות. מערכת החינוך השומרית זהה ברעיון המייסד לרעיון תנועת הנוער ברצונה להקיף את הנערה והנער במערכת כולית. אך בעוד לרשות תנועת הנוער עומדים כלים בסיסים בלבד. מערכת החינוך השומרית תלך ותשתכלל וככזאת ימצאו במרחב החינוכי יותר ויותר מחנכים מבוגרים.
אם כך האם עלינו לוותר על החינוך השומרי? הרי הוא מאיים על קיומה של תנועת הנוער. עלינו לא לוותר על החינוך השומרי אלא לאבחן ולהפריד בין המערכות השונות. כוחנו החינוכי יגדל ויתעצם מרגע שנעבוד במספר מוקדים שונים.
הבסיס הערכי-רעיוני של העבודה חייב להיות מחובר למהות של התנועה המתחדשת אך על כל מסגרת לעמוד גם על תרומתה הייחודית לנוער. היכולת מתוך החיים המשותפים ליצור מספר זירות חינוכיות ייחודיות בזה כוחנו.
החינוך השומרי- תפקידים ומהות
מערכת החינוך השומרית במהותה תהיה מסגרת של מבוגרים המתפתחים בתוכה ומפתחים אותה למען הנוער. במערכת זו עלינו לפתח בשלב זה כלים של שיח משותף ולמידה ערכית. כלים לשיתוף פעולה ופיתוח בין המסגרות השונות. בשלב השני מערכת זו צפויה להתפצל לשתי מערכות נפרדות- מערכת של מחנכים בתוך בתי הספר ומסגרת של מחנכים במוסדות החינוך של השומר הצעיר. גם היום כשמעטים הם הבוגרים העוסקים בחינוך בקיבוצים עלינו לבנות מסגרות שיח משמעותיות שיאפשרו להם להתלבט ולעצב את החינוך השומרי. עלינו לעשות זאת תוך חיבור מחנכים נוספים הפועלים בשטח וחסרים את הכלים או ההנחיה. מחנכים אלא יכולים להפוך במהרה לשותפים במהלך הרחב של בניית מערכת חינוך שומרית.
תנועת הנוער כאוטונומיה מודרכת.
טוב נעשה עם בתנועת הנוער נאמץ את הכלל כי חניך שנעשה מעורב מכיתה ח' או ט' – כלומר יש לו בין ארבע לחמש שנים לעצב בקינו הוא הוא יוביל את הקן. נוכחות דומיננטית שלנו כבוגרים במסגרות הקן תמנע כל אפשרות לצמיחת רצון חופשי, אוטונומיה וחופש שכולנו מזהים כמרכיב הכרחי בצמיחתה של תנועת הנוער.
ולסיום על מנת שלא נעמוד מהצד ונראה איך אחרים את חלומם מגשימים עלינו להעיז, לבחון ולטעות אך בעיקר ליצור מסגרות חדשות שיהוו בסיס לזהות של בוגרי השומר הצעיר.
המושג השומר הצעיר כתנועת נוער הופך מיום ליום ומשעה לשעה לצר מכדי להכיל את העשייה של בוגרי התנועה. איני יודע אם השם "הקיבוץ הארצי" הוא המתאים או שמה "אמירה חדשה" או "הפרדס" אך עלינו לייצר מסגרות רלוונטיות לעשייה בשטח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה