לחיות ביחד זאת לא קבוצה שומרית

בחרתי לכתוב על " הקבוצה השומרית" מתוך תחושה שמושג זה נתפס כיום בצורה צרה בהרבה מהפוטנציאל שטמון בו עד לידי כך שהבחירה להיות חלק מ" קבוצה שומרית" שאינה חייה במשך הי"ג במסגרת של מושבה/חווה כמעט ולא לגיטימית. ברצוני לנסות ולהציג את הייתרונות הגלומים עבור קבוצה הבוחרת במהלך הי"ג לקחת אחריות על אזור אך לא לגור יחד במהלך הי"ג.

מושג הקבוצה הינו מושג רחב מכדי להכילו בדיון כתוב ולכן אנסה לקחת משימה לא קלה בהרבה ולנסות לבחון את מאפיני הקבוצה השומרית.

מאפיני הקבוצה השומרית הם אותם מאפינים שחשוב שימצאו בכל קבוצה ולדעתי נמצאים גם היום בכל קבוצה שומרית שההבדל בין קבוצה לקבוצה הינו במשקל אותו הם נותנים לכל אחד מהמאפינים.

*" אך לפני שאתחיל עלי להסתייג; קבוצה היא פלא, כל קבוצה. כל מפגש בין אנשים מוליד דבר חדש, מחשבה חדשה, גילויים חדשים והמשמעות שלו עבור השותפים בו שונה ממפגש למפגש, שונה לגמרי. אין בפי יומרה לתפוס במילים את כל העושר והעומק הזה כי אם לעמוד על המאפיניו המרכזים כפי שאני רואה אותם, לעמוד על ארבעת המרכיבים: לומדת, משימתית , אוטונומית וחברתית.

קבוצה לומדת- הלמידה היא היוצרת את הקרקע הרעיונית והאידאית לעיצוב החיים והמשימה הקבוצתיים.היא לא בירור רעיוני או העשרה בלבד כיוון שתמיד תהיה מכוונת פנימה ,אל חייהם של חברי הקבוצה, מציבה בפניהם שאלות ותובנות.

מה אנחנו רוצים להשיג מין הלימוד? ארבעה רבדים מרכזיים: הראשון הוא השחזת התודעה. כלומר חידוד הכלים שלנו להכיר את המרחב שמעבר לעצמנו, להבין אותו, לנתח אותו ומתוך כך לפצח אותו. השני: חיפוש באמצעות היחשפות לשלל עולמות, רעיונות ואופני פעילות. השלישי: למידה חברתית כלומר עיבוד ושכלול ההתנסות הקבוצתית והרביעי: יצירת שפה משותפת- תובנות משותפות מאפשרות שינוי משותף.

על הלימוד הקבוצתי להיות תמיד רלוונטי לחברי הקבוצה ולמדריך. הדבר אמור גם על התוכן וגם על האופן. על התוכן בכוונה שהדברים יהיו קשורים לשאלות החיים של החניכים, על האופן בכוונה שהלימוד יהיה רב-גוני ויכוון לכמה שיותר נקודות חוזק, האחד מוצא עצמו בספורט, השניה בפולמוסים של הגות ואילו השלישי בשיחות נפש.

קבוצה אוטונומית- לא חסרים סיפורים על קבוצות שכל הוויתן נבנתה והתממשה סביב מדריך כריזמטי או אידאה גדולה. לא זה המקום לפרט, רק אומר שהאוטונומיה של הקבוצה היא תנאי הכרחי לפיתוחם של הפרטים בה. למה כוונתי אוטונומיה? הדבר אמור בשני מישורים.

ראשית צריכה לשרור אוטונומיה רעיונית ומחשבתית. בכך אין כוונה להתנערות מהמחויבות שלנו לכוון, לחנך למשהו. בנקודה זו עולה התפקיד שלנו, המדריכים, לא להציב אמיתות מוחלטות וגמורות כי אם לתת כלים לפרש את המציאות באופן ביקורתי ובאופן שינוק מתוך תפיסת העולם ההומניסטית. מבחינתנו המדריכים מדובר בשאיפה להגיע למצב בו החניכים מתווכחים איתנו ויכוח של אמת.

המישור השני הוא הפרקטי. קבוצה אוטונומית מנהיגה את עצמה, בוחרת לעצמה ויוצרת לעצמה. היא מתנהלת באופן דמוקרטי ושיתופי, כי הרי האוטונומיה היא הגם של כל חניך וחניך בתוכה.

קבוצה משימתית- המימד המשימתי בעיצובה של הקבוצה השומרית הוא אחד מאבני היסוד שלה ושל האידאל השומרי בכלל. המשימה המשותפת היא הביטוי הממשי לאחריות של חברי הקבוצה על הסביבה שמקיפה אותם והיא גם התנאי שמחזיק את הקבוצה מלשקוע אל תוך עצמה. קבוצה הכופרת ברעיון זה מסתכנת בניוון פנימי וחוטאת באדישות חברתית. המשימה הקבוצתית צומחת מתוך הערכים המכוננים של חברי הקבוצה ואופן הניתוח שלהם את החברה ועליה לטפח בקרבם זיקה לסביבה ומנהיגות.

קבוצה חברתית- כאן אני מגיע לעקרון האחרון מבין הארבעה, אך בהחלט אינו נופל בחשיבותו. יש האומרים, ואני מבינהם, שהמימד החברתי בקבוצה הוא הדבק הקושר בין שלושת המרכיבים האחרים. יש קבוצות שהחיבור בין החברים יהיה יחסית טבעי ויש כאלה שיתחברו מסיבות אחרות והמימד החברתי נכנס בשלב מאוחר יותר. בכל מקרה ההתנסות החברתית היא המרכזית בתהליך החינוכי של הנער וזאת משני טעמים מרכזים. ראשית כל מדובר בסביבה היכולה לתת מענה לשאלת הבדידות הצורמת והמנוונת. הסביבה החברתית שמעניקה הקבוצה היא קרקע לצמיחהמבחינת המסוגלות להביא בה לידי ביטוי את כישוריו ושאר סגולותיו האנושיות. היא המקום להיפגש, ללמוד, לכאוב, לצחוק וליצור.

העניין השני הוא תהליך העיצוב המודע. הקבוצה השומרית צריכה להוות מעין "אולם של מראות" אשר בליווים הזהיר והמאזן של המדריכים מציף ומעלה מתחת לפני השטח רחשים פנימים בין חברי הקבוצה ובין כל אחד מהם לעצמו. ההתמודדות הקבוצתית עם מצבים של ניכור, צביעות, אי אמון, אהבה, זיקה ודאגה – ההתמודדות הזאת עוזרת לנו לפתח מודעות עצמית גבוהה ומתוך כך נפתח צוהר לתהליך של חיפוש פנימי אחר שלווה פנימית.

מיד באומרי שורות אלו עלי להסתייג... לא כל קבוצה ולא בכל שלב בחייה בשלה להתמודד עם ההכל. בין אם זה בשל היעדר בגרות, רצון או בשלות מבחינת הדינאמיקה הקבוצתית – עלינו להבין את הסיטואציה ולדעת כיצד להפוך אותה למצמיחה עבור כל פרט ופרט בקבוצה. אחזור ואזכיר הקבוצה היא הכלי ולא המטרה, הכלי להצמיח פרטים אידיבידואלים ומאושרים."

ניתן למצוא כמעט בכל קבוצה מסגרות ומנגון על פיו בוחרת הקבוצה לנהל את עצמה. מסגרות אלו חייבות להבנות בעיני מתוך יחסי זיקה כנים ורצון כן לחלוק חווית חיים משותפת.

הקפיצה למים הכה עמוקים והשינוי הקיצוני מהמקום של קבוצה בסוף אוגוסט לבוקר של הראשון בספטמבר, שינוי קיצוני זה, משתק ומגביל את צמיחתם והתפתחותם של היחסים בקבוצה, ברמה כזאת או אחרת.

אל תטעו אני רואה בחיים המשותפים שלב משמעותי בהתפתחות הקבוצה, שלב הבגרות והבשלות של הקבוצה, ויתכן כי לקבוצות מסוימות המעבר החד למגורים משותפים מייד בתחילת שנת השרות אפשרי אך אין ספק בליבי כי בתנועתנו תנתן לגיטימציה למושג "הקבוצה" מעבר לחיתוך החד של מגורים ביחד.

על פי תפיסתי קבוצה יכולה וצריכה להתגבש מתוך בחירה במהלך י"ב או במהלך הי"ג.

רצונם החופשי של חברי הקבוצה ולא מסגרות החיים אותם בחרו מראש צריך להיות הכוח המניע של הקבוצה ביצירת החוויה המשותפת, ביצירת במות המפגש התרבותיות, החברתיות הלימודיות והמשימתיות של הקבוצה.

קבוצה שכוחה המניע יהיה רצונם של חבריה ליצור אותם תתפתח ותהיה לקבוצה אוטונומית. גיבוש של הקבוצה סביב מאפינים אלו ערכו רב בהרבה על ערכה של שנה של מגורים משותפים טרם זמנם.

חווית הי"ג הינה חוויה אדירה ואתגר משמעותי לכל אחד ואחד מאלו שחוו או שחווים שנה זו. אך חשוב לקחת בחשבון את השינוי המשמעותי מבית הספר,המוסד, המשפחה והקן הכל-כך מוכרים אל תפקידי הי"ג. בחודשים הראשונים של הי"ג מתעצבת אצל רבים בבואה עצמית חדשה, דלתות נפתחות, יכולות והתמודדויות שטרם פגשנו. התמודדות במקביל על קיום הקבוצה עלול להפוך לעול עוד בטרם חוותה הקבוצה חוויות משמעותיות חיוביות.

אין ספק בליבי כי רוב רובם של חניכי התנועה ובוגריה רואים בקבוצה דבר משמעותי. אך מהו אותו דבר?

• האם זהו ערך?

• האם זהו אמצעי?

• האם ישנה הגדרה ברורה לקבוצה?

• מהו סוד הקסם של הקבוצה?

בחיים משותפים, בהתמודדות על חיי הקבוצה ישנן עוד שאלות רבות וכל קבוצה עוד מתמודדת יום יום עם שאלות וסוגיות המעצבות את אופיה. אך חשוב בעיני כי מושג "הקבוצה השומרית" לא יהיה מונופול ולא ביטוי צר לאורח חיים מסוים.

חשוב בעיני שמושג "הקבוצה השומרית" יתרחב ,וימשוך אל מעגל הקסם, חניכים, מדריכים ובוגרים רבים ככל האפשר שיזכו לחווית הקבוצה מעבר לקבוצה בה גדלו במוסד,בקיבוץ או בקן.

לכן חשוב בעיני כי רבים ,ככל האפשר, מהמשלחת ומבוגרי התנועה יבחנו ויבחרו לעצמם מסגרות שיאפשרו להם לשמור ולפתח את דרך החיים הכה ייחודית לתנועתנו.

כמו כן חשוב בעיני לא פחות כי "השומר הצעיר" כתנועה תמצא דרכים רבות ככל האפשר לחבר אליה מסגרות בוגרים אלו.

אורי אופיר

private:stream