למהותה של תנועה
מסמך זה נכתב מתוך רצון לחדש את השיח הכתוב בתנועה. השיח הכתוב מחובר יותר לעולם המודרניסטי כך שבויתורנו עליו אנו נסחפים אל תוך הגל הפוסט מודרני, גל השולל לכאורה אמירות מורכבות ותפיסות עולם. אך בדרשנו למשמעותו של השיח הפוסט מודרני נגלה לעיננו שיח מורכב הבא לידי ביטוי כמעט בכל תחומי התנועה אך בניגוד לבירור הרעיוני שאפיין את התנועה בעבר. הדיון היום כלל אינו מתקיים באופן גלוי אלא נחשף בדיונים מקומיים ובהחלטות שלכאורה אין בהם מימד רחב.
חידוש השיח הכתוב בא לחדש את הבירור הרעיוני ערכי שהיווה את דגל התנועה בכל שנות קיומה. אותו בירור מעמיק שזכה לביטוי, קולקטיביות רעיונית, ששם במרכז את הבירור והשיח ולא את ההכרעה.
לא אתם לא טועים, מדוע ברור לעומק ששם את השיח במרכז זכה לכינוי קולקטיביות רעיונית?
הקולקטיביות הרעיונית לא צמחה מתוך המשמעת הסיעתית או החלטות ועידה בהם הורמו ידיים מקורה של הקולקטיביות הרעיונית היא בהעברת ההכרעות לקבוצות האינטימיות, לקבוצות החיים, לצוותי העבודה, צוות של שותפים לדרך כוחו רב עשרות מונים על כוחה של הכרעת ועידה יהיה תוכנה אשר יהיה.
" מנהלינו לא יטילו על חניכיהם שום דוגמות או כפיה. על ידי הדרכה נבונה ובירור כל-צדדי של הדיברות ישתדלו לעורר בחניכים את רגשות האמת והיפה ועל ידי מופת אישי יורו להם את הדרך להגשמתם במציאות. תקוותנו אתנו, כי השומר יישאר נאמן לאידיאלים שלו כל ימי חייו"
שיח תנועתי רלוונטי חייב לפתח שפה חדשה אך גם כללים חדשים, אין אנו יכולים להיצמד לאותם הטקסטים מראשית המאה ה- 20 אין אנו יכולים לכתוב בסגנונם אך גם הגענו לידי מיצוי של השיח המדובר בלבד. לכן הכתוב כאן בא להניח בסיס לדיון הן מבחינה תוכנית והן ככלי שמייצג את תקופתנו השילוב בין כתיבה עם עומק שפוגשת את הקורא בעומקם של דברים מחד אך באותה קלות גם מאפשרת לו להגיב במאמר משלו או בהערה קצרה.
ברצוני לנסות לייצר בסיס לשיח על מהותה של התנועה אתייחס לפנים שונים של העשייה והחשיבה התנועתית בעבר בהווה ובעתיד כפי שאני רואה אותו. כולי תקווה שתוך כדי קריאה תבחרו להוסיף נתבך משלכם לחומר אם בהתרסה ואם בפיתוח רעיון שזכה לשורות בודדות לידי מאמר שלם. מסמך זה יגשים את ייעודו בעיני רק לצד כל אותם תוספות, התייחסויות והתנגדויות שהוא ייצר כל אחד מאתנו צריך לקרוא ולראות בכתוב כזה ראה וחדש ובשום פנים ואופן לא לראות בכתוב ראה וקדש.
זהו בעצם הבסיס לספר השומר הצעיר בן זמננו, אין זה ספר במושג הקלאסי של המילה אך כולי תקווה שהמידע שירוכז בו ויפותח בו יהווה ציון דרך בדרכה של התנועה.
אין הכתוב בא להחליף את הברור והשיחה שבין אדם לאדם ובתוך הקבוצה אלא הוא בה לראשונה מזה זמן רב להניח יסודות שיאפשרו שיח אמיתי ומעמיק על מהותה של התנועה במעגלים הולכים ומתרחבים.
קובץ ראשון זה יוצא אל בוגרי התנועה באוסף מודפס וניתן למוצאו גם באתר התנועה.
אחת לחודש הוסיף בעזרתכם חומרים נוספים והוציא מהדורה נוספת.
ערכי הבסיס על פיהם יש לפתח את השיח על מהות התנועה:
למהותה של תנועה- צופית
למהותה של תנועה- יהדות.
למהותה של תנועה- סוציאליסטית.
למהותה של תנועה- חינוך.
למהותה של תנועה- סמלים.
למהותה של תנועה- ציונות.
למהותה של תנועה- תנועת חיים.
למהותה של תנועה- עצמאות תנועת הנוער.
למהותה של תנועה- תרבות ויצירה.
למהותה של תנועה- ההטלה בספק- הביקורתיות פלפול
למהותה של תנועה פוליטית.
למהותה של תנועה- - הקבוצה השומרית
למהותה של תנועה – דמוקרטית
למהותה של תנועה קיבוצית
פלפול, יסוד אנארכי,
עדה שומרית-אשכול
כתב:אורי אופיר
למהותה של תנועה- צופית
הצופיות בתנועה הינה ערך, ערך ומתודה מרכזית. אנו פוגשים את הצופיות ביציאה לטיולי התנועה במרחבי הארץ, מטיולי חנוכה בדרום ועד מפעלי פסח בצפון, בסמינרים וגם בפעילות הקן היומיומית. אך מהי צופיות? מה הופך את תנועת השומר הצעיר לתנועה צופית? לפני שאגע בנקודה אני כבר מבקש שנדלג על הדיונים חסרי התכלית האם אוהל בטיול זו צופיות או שמה השימוש בחשמל פוגע בצופיות וכי נעסוק בשאלה הערכית ביחס לצופיות.
הצופיות נותנת לשומרת כלים לחשיבה יצירתית, התמודדות עם ראשוניות הדברים, מגע בלתי אמצעי עם הטבע עם מקורותיו. היכולת לחשוב ולתכנן מראשית עד אחרית, מהחבל בגליל ועד למבנה השלם וזאת מבלי להזניח את האחריות שבפירוקו הבטוח, היכולת לגלוש באומגה הבנויה על עץ בגובה 20 מטרים. חוויות אלו ועיבודם יוצקים את אופיינו כתנועה שלצד החשיבה והדיון יש מעשה. שומרת הנבחנת במעשיה.
היציאה לטיול ולשטח אינה רק אטרקציה לשם הגדלת הקבוצה, היציאה לטיול היא מטרה בפני עצמה. בטיול עוברת הקבוצה תהליכים שאינם יכולים לקרות במפגש היומיומי של חברי הקבוצה. היכולת של שומרות ושומרים להתמודד על היחד הקבוצתי בשלושה, רבע ואף שישה ימי שטח מעצבת את הוויית הקבוצה השומרית. קבוצה המנהלת את עצמה, מבשלת לעצמה ושומר על עצמה בלילה חוויות אלו הן החוויות הצופיות שיוצרות את ההבדל בין ההווי התנועתי לחווית היציאה לטיול במסגרות אחרות.
במציאות הפוליטית חברתית של היום בה אנשים איבדו את יכולת הקיום הפרטנית שלהם, מציאות בה על מנת לאכול אתה נזקק לשירותיהם של אחרים מציאות חברתית זו יוצרת תלות החוסמת כמעט את יכולת החשיבה העצמית, הפורצת. חווית היציאה לשטח גולמת בתוכה את הגרעין החיוני לקיומה של תנועת נוער, גרעין האחרות, גרעין המאפשר לכל קבוצה, קן ושכבה לפרוץ את מסגרות התכליתיות והמסורות הברורות מאליו ולפתח אופני חשיבה חדשים. לכן הדיון על האם להותיר שימוש בכלבי גז או שמה זהו פינוק לא הוא העיקר. העיקר טמון בעצם ההתמודדות של קבוצה ובכך שאנו מייצרים לחניכנו את חווית הבחירה האישית והקבוצתית מבניית התפריט והמסלול, דרך חלוקת התפקידים בקבוצה ועד עצם הבחירה בבני השיח במהלך הטיול ובפעילות אותה הם בוחרים לעצמם.
הצופיות נוצרה בראשית המאה ה-20 מתוך מלחמה על כיוון חדש בחינוך, הצופיות הוציאה את בני בנוער אל החורש ושם פגשו בני הנוער את האידיאה של החברה הבוגרת הצופיות בבסיסה נשארה עקרה, הצופיות הינה אמצעים וכלים חדשים לחינוך הנוער אך המטרות נותרו עומדות. הצופיות כפי שהיא נתפסת במרבית הארגוניים הצופיים הינה כלים ואמצעים המתאימים לבני הנוער לשם רכישת כלים להשתלבות בחברה הקיימת.
אנו בשומר הצעיר פיתחנו את הצופיות ככלי מרכזי לשבירת מסגרות המובן מאליו החברתי והחינוכי ובמהותה השומרית באה הצופיות להרחיב את אופני החשיבה של השומרות והשומרים לידי אדם ביקורתי המסוגל להציב אלטרנטיבות לסיטואציות החברתיות והאנושיות מהן הוא אינו שבע רצון.
למהותה של תנועה- יהודית
תנועת השומר הצעיר הינה תנועת נוער חילונית. במשך עשרות שנים אף נופפה תנועתנו בסדין אדום של תנועה אנטי דתית. אך כיום שאנו מעיזים לבחון את היהדות ולהביט לכיוון המקורות התשובה הברורה היחידה שאנו יכולים לתת הינה שהשומר הצעיר היא תנועה יהודית. מקימי השומר הצעיר באו מבתים מסורתיים, הכירו את החברה היהודית המסורתית ובחרו להציב אלטרנטיבה בדמות החברה השומרית. תנועה הרואה ביהדות מסורת, תרבות ועבר משמעותי. תנועה יהודית הנאבקת על זכותה לגעת בפרקי אבות, במשניות ובגמרא ללא התיווך של החברה הדתית.
תנועת השומר הצעיר מציבה במהותה ובדרכי פעולתה את אחד הפרושים המרתקים והייחודיים לתיאולוגיה היהודית. מה הם אותם היסודות ביהדות הבאים לידי ביטוי במהות השומר הצעיר ושזורים במשנתנו החינוכית.
תיקון אדם- תיקון עולם- הראשית של תיקון העולם ע"פ היהדות תחילתה בתיקון הפרט ומיהו אותו פרט. אותו פרט הינו האדם במרכז, נפשו ורוחו של האדם, אותה אמונה בסיסית באדם וברוחו הם בסיס לקיום שומרי. פן נוסף של הפרט הינו ההבנה שתיקון העולם מתחיל בתיקון עצמי כלומר היכולת לבחון את מציאות חיינו באופן ביקורתי ולא לקדש מסגרות אף על פי שניבנו על ידינו. במקום נוסף אך מרכזי שזורה התיאולוגיה היהודית בדרך השומרית, בתפיסתנו אל "האחר" החשיבה המגדירה את האחר לפני האני- משנתו של לווינס המבוססת על מקורות ביהדות.
תנועת השומר הצעיר פוגשת את מהותה היהודית בנקודת מפגש מרכזית מהותית נוספת והיא האחרות שגולמת בתוכה תנועת הנוער, אחרות המאפשרת את פריצת הגבולות, אחרות המאפשרת לחברה לפנות לכיוון שאינו ידוע מראש. היהדות מוגדרת כאחר ביחס לחברה הכלית במהלך ההיסטוריה מכיוון שאין מצליחים לשלבה במודלים של תכליתיות ושל עלות תעלת, פנים רבים ביהדות מקורם בנקודה פנימית ואינם מוגדרים כתכליתיים, דבר שיצר פערים אדירים לאורך ההיסטוריה בין החברה היהודית לחברה הכללית. ניתן לאות ביטוי ראשוני לסתירה ביחס בין היהדות לנצרות כבר במשפט המזוהה עם מעמד קבלת התורה : נעשה ונשמע- משפט שהופך את הסדר הלוגי והתכליתי. השומר הצעיר טומן בחובו מרכיב מתריס, תנועה שחייה לעומתיים, אחרות שמציבה תיק ערכי שונה לסדר היום הכללי. השומר הצעיר מציד מיזוג בין הרצון והשליחות שבשילוב של שאיפה לשינוי החברה תוך יצירת מרקם חיים של ממש לעומתה ולא חיי משימה בלבד.
אדורנו והורקהיימר כתבו כי היהודי מערער ומאיים על השלטון הכללי מכיוון שהוא מתנהל בסט ערכי שונה ולא בתוך אותן הדוגמות שיוצרות שליט ונשלט. השור הצעיר במהותה מציבה אתגר זהה לחברה הסובבת אותה בכך שאל מול חיי הצרכנות של המאה ה-21 אנו מצגים סט אנושי חי.
אורי אופיר
בבואנו לבחון האם תנועתנו במהותה היא סוציאליסטית חשוב לבחון ולהכיר מה הם הביטויים של המהות הסוציאליסטית בעולם כיום. תנועות סוציאליסטיות בעולם סבות על שני צירים מרכזיים ציר המאבק על איכות הסביבה ואיכות החיים המתייחס לזכויות בני האדם למרחבים פתוחים. ולמשאבי טבע חופשיים וציר המאבק בגלובליזציה ציר שנסב סביב השמירה וההגנה על הרכבם של קהילות מקומיות ומנסה למנוע את הפיכתם של חלקים רחבים בעולם לחצר האחורית של ארה"ב ואירופה. סדנאות היזע במזרח אסיה והאבטלה שוברת השיאים במערב וצפן אירופה מהווים את סדר היום של המאבק בגלובליזציה.
העיסוק כיום במהות סוציאליסטיות אינו על סדר היום התנועתי ולכן ברוני להציג תפיסה לכיוון בו אנו כתנועה צריכים לפעול אך בראשית דרכי ברצוני להתייחס למקומות התנועתיים בהן ניתן לראות יסוד לחשיבה שתוצג בהמשך.
שליחיה של התפיסה הגלובלית מיוצגים בארץ נאמנה בשיטה הניאו ליברלית שמובילה את הכלכלה הישראלית וגם שולטת באקדמיה הכלכלית של ישראל. ביטוי נוסף ניתן לראות בחברות דרוג האשראי העולמיות שעל פיהן יישק דבר ובהנחיות ביעדים של הבנק העולמי. בבואנו למחות על הקשר בין הון לשלטון אנו בעצם קוראים תיגר אל הסדר הכלכלי השליט אך האם מעבר לקריאות ולזעקה על העוולות אנו באמת מוכנים עם תוכנית כלכלית אלטרנטיבית שתאפשר לקיים את ישראל כחברה מקומית שתעמוד בלחצי הגלובליזציה. במציאות זאת מה ערך לניסיון לייצר קהילות של סוציאליזים קטן, איזה קיום יש להן ללא לקשור אותן לתוכנית עתידית שתבטיח את קיומן העתידי.
המציאות התנועתית שבה החינוך בתנועה הוא חזות הכול מעקרת את יכולתנו כתנועה להציג סדר יום כלכלי חלופי לבוגרים ולחניכים מרגע שהדיון יוצא מהתחום החינוכי אל התחום הכלכלי. עלינו לייצר מסגרו עצמיות ובהמשך אף אלטרנטיבות רחבות יותר שיאפשרו פיתוח של דרך חיים כולית שנמצאת ביחסי גומלין עם המערכת הכלכלית הכללית אך מייצרת מרווחים מספקים לחריגה מחוקי כלכלת השוק.
אורי אופיר
למהותה של תנועה פוליטית
הזירה הפוליטית בישראל הינה זירה קשה ומלוכלכת. זירה המלאה במתאבקים הראויים את הקרב הבא. החושים אומרים להתרחק, למה להכניס ראש בריא למיטה חולה? אך במחשבה שנייה, ההחלטות היכן הן מתקבלות? היכן עמדות המפתח שיהפכו אידיאולוגיה שומרית לדרך חיים? הכין התקציבים ועמדות המפתח?
דרכה של פוליטיקה, יש בה כוח משחית אך בבואנו כתנועה לפוליטיקה יש בנו משהו אחר. יש בנו את הכוח לעמוד אל מול הסכנות הטמונות במערכת הפוליטית. המבנה בו לתנועה קיימת יש זרועה פוליטית שונה מהמבנה של רוב המפלגות הפועלות כיום, תנועה חזקה המשפיעה ונוכחת בציבוריות הישראלית כוחה להגן על זרוע הפוליטית רב. אין מדובר במפלגת שינוי שתוך תקופה קצרה פרצה אל ריק של הציבור הבורגני ולכנסת נבחרו רשימה של ח"כים שאת שמם אף אחד לא יודע גם בקרב מצביעי שינוי.
מחויבותנו לקחת חלק בזירה הפוליטית אינה רק על מנת להשמיע את עמדתנו הפוליטית ולקדם את האינטרסים החיוניים לנו, מחויבותנו לקחת חלק בזירה הפוליטית היא קודם כל מחויבותנו להראות שיכולה להיות פוליטיקה אחרת במציאות הישראלית, להוכיח שפוליטיקאי יכול וצריך להיות שליח נאמן של ציבור בוחריו. שליח נאמן הפועל כנציג של תנועה ולא שם ליבו אל הבוחר בחודשי הבחירות בלבד.
החברה הישראלית נמצאת במשמר מנהיגות קשה זה שנים, את מקום דור ההנהגה הקודם תופסים בשמאל הישראלי פוליטיקאים מדרג משני בעוד צעירים איכותיים מתרחקים מפוליטיקה כמו מאש. פוליטיקה של השומר הצעיר צריכה להעמיד בקו הראשון את דובריה הרהוטים, אנשי העשייה והחזון, אנשים שיראו בפוליטיקה מסגרת השפעה כחלק מתמונת עולם ערכית רחבה יותר. בהקמת המדינה מנתה אוכלוסיית הקיבוצים פחות מ 4% מאוכלוסיית ישראל אך בכנסת הראשונה היו למפ"ם-השומר הצעיר, לא פחות מ 19 מנדטים. שערו לעצמכם מה היה ניתן לעשות היום וכיצד ניתן היה להשפיע על המציאות הפוליטית אפילו עם מחצית הכוח. אך בכניסה לפוליטיקה ישנם סיכונים רבים שבעיצוב דרכנו הפוליטית עלינו להיזהר מהם ולבחור בדרכים השורות עלינו מפניהן. אם ברצוננו כתנועה שתהיה לה נציגות פוליטית עלינו לשמור שלא להפוך את היוצרות, למנוע את המצב שבו פוליטקנים מנצלים את כוחה ויכולתה של התנועה ושל ציבור הבוחרים. מענה לבעייתיות זו נתן בעבר הבירור הרעיוני, הקולקטיביות הרעיונית, תהליך שיצר את הרושם שהתנועה לעולם מגיבה באיחור ולאט מידי, אך אל לנו להתבלבל אין זה האיחור השומרי והציניות הקיבוצית- מדובר כאן בכלי שאין שני לו במסורת הפוליטית- כל שאלה עקרונית ירדה עד אחרון חברי התנועה ודעתו נשמעה, הדיונים נמשכו ונמשכו עד שנמצאה הדרך המוסכמת והמשיכו הלאה.
בשדה הפוליטי ישנה סוגיית מפתח נוספת העומדת בפנינו כתנועה הבוחנת את צעדיה הראשונים לזירה, השאלה היא כמובן, מהי הדרך שבה השפעתנו תהיה הרבה ביותר? האם עלינו לשאוף ליצירת מסגרת עצמאית פוליטית או שמה עלינו לחבור למפלגה שלה הסיכויים להיות מפלגת שלטון. בסוגיה זו נראית התשובה המידית ההגיונית חבירה למפלגת שלטון גדולה שנציגיה כבר בכנסת, מערכת ארגונית ענפה ובוחרים רבים. בואו ננסה להבין את המצב- האם אנו קבוצת סקטוריאלית הזקוקה למרכז אינטרסים שיקדם עבורה תקציבים והצעות חוק או שמה אנו רוצים להציג אלטרנטיבה תוכנית לפוליטיקה הן בעמדותינו והן בשיטתנו הפוליטיות. יכולת ההשפעה בפוליטיקה ניתנת להבנה דרך תורת המשחקים, כלומר גם מפלגת שלטון בעלת 57 מנדטים תזדקק לשותפה בעלת 4 מנדטים בכדי להשיג רוב. כל בחינה וכל חתך של הפוליטיקה הישראלית יראה כי מפלגה קטנה בעלת יעדים ברורים עומדת בהם.
הפוליטיקה מתחילה בדוברים וכותבים למערכות העיתונים ובתגובות באינטרנט- זוהי משימה שכל אחד מאיתנו חייב לקחת על עצמו ממחר בבוקר, לא להתבייש, לנסח בבהירות את מחשבותיו ולהפיץ אותן ככל הניתן באמצעי התקשורת השונים. המשכה של הבניה באישי ציבור המציגים עמדה בנושאי השעה, דרך זו ממשיכה בפעילותם של גופים חוץ פרלמנטרים וקואליציות הבאות לקדם אינטרס כזה או אחר, שיאה של הפעילות בכנסת בדמות עוזרים פרלמנטרים, הצעות חקיקה ובראש הפירמידה נמצאים נבחרי הציבור- חברי הכנסת.
אם ברצוננו להציב אלטרנטיבה משמעותית גם בזירה הפוליטית אנו חייבים לשמור נאמנות לעצמנו כלומר הקמת מפלגה קטנה או שילוב במפלגה בה נהווה כוח משמועתי.
על מנת לייצר מציאות זו עלינו להתחיל ולפעול מעכשיו, לסמן בעלי תפקידים ולגבש מסרים ברורים ביחס למציאות הפוליטית. העבודה היא רבה יש צורך במהלך של בין עשר לחמש עשרה שנה בכדי לייצר מהלך משמעותי. לעינו להתחיל ולפעול בשני מסלולים מקבילים- האחד ביסוס מרכזי כוח עצמאיים ובמקביל עלינו לסייע להתהוותה מחדש של מפלגת שלטון המקורבת לעמדותינו. השאיפה להוות מפלגה קטנה ומשפיעה בזירה הפוליטית רלוונטית הרבה יותר במציאות בה יש הבדל בין שתי מפלגות השלטון. במציאות הנוכחית חייבת להיעשות עבודה רבה בכדי לייצר מפלגת שלטון בעלת מאפיינים של שלום השזור בצדק חברתי ועל מנת לנתק את הקשר בין ההון לשלטון-כל שלטון.
אורי אופיר
להוביל בשנית- אליטות ישנות חדשות
אפתח ואומר- תפקידה מקומה ההיסטורי של תנועת השומר הצעיר וכן מקומה החיוני גם היום הינו ביצירת אליטה חברתית למדינת ישראל. יצירת מנהיגות חברתית ציבורית עם הכלים והידע להוביל שינוי בחברה הישראלית. אין הכוונה ליצירת אליטת הון שתתעלם מצרכי הציבור אלא יצירת מנהיגות שטח אמיתית שצומחת בלב השכונות, הערים והקיבוצים בהם אנו פועלים ונפעל. החשש מאמירה ברורה ומכוונה ברורה מקשה לעיתים, אך עלינו לומר את הדברים בברור על מנת ליצור מנהיגות ציבורית בישראל של 2025 אנו חייבים לחדד את המטרות והיעדים. אין מדובר באליטה שלה התשובות הנכונות והיא באה להנחיל אותן לעיירות הפיתוח אך כן בהחלט עיסוקנו המרכזי הוא פיתוח מנהיגות בכל מקום שבו אנו פועלים מרכז הועדה דרך המשתתפים בפרויקט מח"צ. על מנת להציב אלטרנטיבה לאליטות הקיימות בארץ כיום עלינו לצייד את תנועתנו בכוחות.
להצטייד במה?
· על אליטה המעוניינת לעצב בחרה להצטייד בידע, ידע הוא כוח, אם ברצוננו להשתלב במאבק על אופייה של החברה הישראלית אנו זקוקים לחבר'ה שיכבשו את ספסלי הלימודים, בתיכון ובאוניברסיטה, ילמדו פוליטיקה וממשל, היסטוריה, מחשבת ישראל וכלכלה. ידע זה הוא תנאי לגיבוש תפיסת עולם אלטרנטיבית, הוא תנאי הכרחי אך לא תנאי מספיק. רבים הם הסטודנטים הלומדים באוני' ומהם לא צומחת האלטרנטיבה. השומרות והשומרים הבאים ללמוד מצוידים כבר בחזון ותפיסת עולם, אין הם באים בכדי לקבל את התואר, הם מגיעים למקורות המידע והניסיון של העבר בגדי לתרגם ולשכלל את תפיסת עולמם לשפה אותה הם לומדים. בכדי להציב אלטרנטיבה כלכלית אתה מחויב להציג אותה בשפה הכלכלית או לייצר שיח חדש ופורץ מתוך ההכרות עם השפה.
· אנו חייבים להשיג את ההכרה המקובלת, הציבורית והאקדמית, אם ברצוננו להשיג נקודת משען משמעותית. שילוב במערכות הממלכתיות או במערכות האקדמיות אין משמעותו הסכמה עם הקווים המנחים והמטרות של אותן מוסדות. אין בליבי ספק שכל תפקידה ציבורי שימולא על ידי אנשי השומר הצעיר יהווה קידום החברה הישראלית לחברה טובה יותר ויהווה כלי נוסף במאבק על אופייה ועתידה של החברה. שינוי משמעותי כוחו הוא בכך שהוא רותם את הכלים והכללים של המערכות הישנות ולומד להשתמש בהם לקידום מטרותיו הוא. חשיבותם של המושגים והשפה השגורים בפי הציבור כוחם רב ביכולתם להמחיש חזון מופשט למציאות ברת קיימא.
אורי אופיר
למהותה של תנועה
תנועת הנוער ותנועת החיים- עצמאות תנועת הנוער
תנועת השומר הצעיר צומחת מתנועת הנוער לתנועת חיים, יותר ויותר בוגרים הרואים עצמם כשומרות ושומרים מעורבים בחיי תנועת הנוער. זוהי צומת הכרעה משמעותית הדורשת מאיתנו לבחון ולהכריע במהותה של תנועת הנוער, ובמקביל לצייר את אופקיה ורוחבה של תנועת החיים. אנו עדים לתמונת מצב ייחודית ולא בהכרח חיובית. כמות החניכים בתנועה לא גדלה בשנים האחרונות אך יותר ויותר בוגרים מעורבים משנה לשנה באופן ישיר ביומיום של תנועת הנוער.דבר זה יוצר בעיני קושי כפול, האחד- חניכי התנועה בכלל וחניכי הגו"ב בפרט מתקשים לראות את עצמם כמובילים של תנועת הנוער וחשים פעם אחרי פעם מובלים וצרכנים של פעילות מגמה הסותרת את שאיפתנו לראות בקינים חברות נעורים אוטונומיות המובלות על ידי בני הנוער. הקושי השני הינו הקיבעון של בוגרי התנועה לראות בתנועת הנוער ובחינוך הבלתי פורמאלי את אפיק התפתחותם המרכזי וזאת במקום לפרוץ ולחדש לתחומי חיים נוספים. המסגרות החינוכיות של תנועת הנוער הופכות לזירות הדיון של הבוגרים ודיונים חינוכיים בעיקרם הפכו זה מכבר לזירות הדיון של הבוגרים הרואים באופייה ודרכה של תנועת הנוער מראה מדומיינת לאופייה של תנועת החיים.
האם כך אנו רוצים לראות את תנועת הנוער? תנועת נוער ככלי פונקציונאלי וצינור בדרך לתנועת בוגרים? האם אין מושגים אלה מזכירים אמירות מראשית המאה ה20 שאל מולם קמו תנועות הנוער, תנועות הנוער שראו את הנעורים כפרק חיים עצמאי ולא כפרוזדור בדרך מהילדות אל החיים הבוגרים.
תשובתי ברורה ומוחלטת- עלינו לעשות מאמץ מרוכז לשמור על עצמאותה של תנועת הנוער. אנו כבוגרים, כתנועת חיים, נעשה כל מאמץ לספק לתנועת הנוער את האמצעים לקיומה. במקביל למהלך זה אנו מחויבים ליצור את ההפרדה בין המסגרות של תנועת הנוער והמסגרות של חיינו.
עצמאות תנועת הנוער, לרגע זה נשמע חסר הגיון, הרי כל עבודתנו ומרצנו מופנה במטרה למנף ולחזק את תנועת הנוער, אך האם זאת האמת? האם בכך שיותר ויותר בוגרים מעורבים בקינים אין אנו מונעים את יכולתה של תנועת הנוער להיות תנועה דמוקרטית,תנועה אוטונומית, תנועה של הנוער ולא למען הנוער.
רכז הקן המלווה את הקן במשך שנים, האם אין הוא מונע בעצם את צמיחתם של החניכים, עצמאותם וגדילתם.
מכאן מסקנתי הברורה כי חובה עלינו שומרות ושומרים העומדים על המשמר להינתק מהיומיום של תנועת הנוער ולהפנות את מרצנו ליצירת מסגרות עבודה, חיים ויצירה חדשים. עלינו להיות מודל לחיקוי לתנועה בחיינו ולא בתפקידינו התנועתיים. הכרעה זו היא הכרעה קשה, אך גם אם נבחן את יחסו של הקיבוץ הארצי אל השומר הצעיר לאורך השנים וגם אם רק נעיז נראה כי יש מסביבנו כבר עשרות חניכים-שותפים הבשלים להוביל את תנועת הנוער ואת המעגלים ההולכים ומתרחבים של תנועת החיים..
ילד שלא יתנו לו לנסות אף פעם לא יטעה אך גם אף פעם לא ילמד.
אך להתנתק זה השלב הקל ומה ההמשך?
אלינו להתחיל ראות מחדש את תנועת השומר הצעיר כהסתדרות, הסתדרות המכילה בתוכה שלושה גופים מרכזיים.
תנועת הנוער- תנועה שמוביליה הם בני הנוער ומדריכיהם ובדומה להיום מהווה כלי לחינוך ביקורתי ופוליטי. תנועה השומרת על האוטונומיה שלה ונתמכת כלכלית בלבד על ידי שני חלקיה האחרים של הסתדרות השומר הצעיר.
תנועה חינוכית- תנועה המאגדת אל תוכה את בוגרי התנועה הפועלים בתחום החינוך. חינוך מגיל אפס ועד בכלל. בתוכה יאוגדו מחנכי המוסדות, מורים, גננות ומדריכי החינוך המשלים לסוגיו. תנועה זו תהיה תנועה משימתית הרואה את החינוך כמשימה מרכזית ותרומתה המרכזית לכינונה והבטחת המשכיותה של תנועת הנוער יהיה בכוח אדם ואיגום משאבים חשיבתיים. זהות אידיאולוגית ערכית. התנועה החינוכית מטרתה להעצים את השפעתנו החינוכית על סביבתנו ובא בעת להעצים את חברינו על ידי יציאה ללימודים אקדמאיים, הכשרות מקצועיות והתמקצעות בתפקידיהם.
אך אל לנו לעצור בדומה לתנועות אחיות לנו בתנועה חינוכית בלבד עלינו לוודא הקמתה במקביל של הזרוע המרכזית של ההסתדרות השומרית תנועת החיים או התנועה ההתיישבותית.
תנועת התיישבותית- תנועה זו תכיל בתוכה את מכלול החיים השלם, מכלול שיאפשר חיים בוגרים, מכלול שיקיף תחומי עשייה יצרניים, תחומי השפעה פוליטית וחברתית. כוחה של ההתיישבות בהיותה יעד ההגשמה השומרי. יעד בו ניתן לראות בוגרים מקיימים חיים שומרים בוגרים, חיים היוצרים אליטה השותפה בהובלת החברה הישראלית.
על מנת ליצור אליטה זו עלינו לפתח את תנועת החיים כחברה יציבה גם כלכלית, חברה המציעה אלטרנטיבה אל מול מעמד הביניים ולא מצטיירת כפתרון אזוטרי לעניים.
לסיכום אומר- תפקידה מקומה ההיסטורי של תנועת השומר הצעיר וכן מקומה החיוני גם היום הינו ביצירת אליטה חברתית למדינת ישראל. יצירת מנהיגות חברתית ציבורית עם הכלים והידע להוביל שינוי בחברה הישראלית. אין הכוונה ליצירת אליטת הון שתתעלם מצרכי הציבור אלא יצירת מנהיגות שטח אמיתית שצומחת בלב השכונות, הערים והקיבוצים בהם אנו פועלים ונפעל. החשש מאמירה ברורה ומכוונה ברורה מקשה לעיתים, אך עלינו לומר את הדברים בברור על מנת ליצור מנהיגות ציבורית בישראל של 2025 אנו חייבים לחדד את המטרות והיעדים. אין מדובר באליטה שלה התשובות הנכונות והיא באה להנחיל אותן לעיירות הפיתוח אך כן בהחלט עיסוקנו המרכזי הוא פיתוח מנהיגות בכל מקום שבו אנו פועלים מרכז הועדה דרך המשתתפים בפרויקט מח"צ. על מנת להציב אלטרנטיבה לאליטות הקיימות בארץ כיום עלינו לצייד את תנועתנו בכוחות.
להצטייד במה?
על אליטה המעוניינת לעצב בחרה להצטייד בידע, ידע הוא כוח, אם ברצוננו להשתלב במאבק על אופייה של החברה הישראלית אנו זקוקים לחבר'ה שיכבשו את ספסלי הלימודים, בתיכון ובאוניברסיטה, ילמדו פוליטיקה וממשל, היסטוריה, מחשבת ישראל וכלכלה. ידע זה הוא תנאי לגיבוש תפיסת עולם אלטרנטיבית, הוא תנאי הכרחי אך לא תנאי מספיק. רבים הם הסטודנטים הלומדים באוני' ומהם לא צומחת האלטרנטיבה. השומרות והשומרים הבאים ללמוד מצוידים כבר בחזון ותפיסת עולם, אין הם באים בכדי לקבל את התואר, הם מגיעים למקורות המידע והניסיון של העבר בגדי לתרגם ולשכלל את תפיסת עולמם לשפה אותה הם לומדים. בכדי להציב אלטרנטיבה כלכלית אתה מחויב להציג אותה בשפה הכלכלית או לייצר שיח חדש ופורץ מתוך ההכרות עם השפה.
· אנו חייבים להשיג את ההכרה המקובלת, הציבורית והאקדמית, אם ברצוננו להשיג נקודת משען משמעותית. שילוב במערכות הממלכתיות או במערכות האקדמיות אין משמעותו הסכמה עם הקווים המנחים והמטרות של אותן מוסדות. אין בליבי ספק שכל תפקידה ציבורי שימולא על ידי אנשי השומר הצעיר יהווה קידום החברה הישראלית לחברה טובה יותר ויהווה כלי נוסף במאבק על אופייה ועתידה של החברה. שינוי משמעותי כוחו הוא בכך שהוא רותם את הכלים והכללים של המערכות הישנות ולומד להשתמש בהם לקידום מטרותיו הוא. חשיבותם של המושגים והשפה השגורים בפי הציבור כוחם רב ביכולתם להמחיש חזון מופשט למציאות ברת קיימא.
· אורי אופיר
· תנועת השומר הצעיר נמצאת היום על התפר שבין תנועת נוע, לתנועת חיים ובעתיד הקרוב תתפתח אף לתנועה התיישבותית. כתנועה התיישבותית מחובתנו לבחון אילו ערכים ודרך חיים אופי ההתיישבות מבטא. התנועה הקיבוצית נמצאת היום במשבר זהות עמוק ועלינו כתנועה צעירה לקחת בו חלק פעיל. התנועה הקיבוצית של עוד עשור יכולה וצריכה להיות מובל על ידינו ועל ידי שותפנו. תנועה קיבוצית שמאגדת אל תוכה קיבוצים כפריים, קיבוצים עירוניים וניסיונות שיתופיים שעוד טרם עוצבו. התנועה הקיבוצית של היום הינה מסגרת של שותפים המאגדת אל תוכה את אחד הניסיונות האמיצים והמשמעותיים ביותר בעולם בכלל ובישראל בפרט ליצור דרך חיים שמשפיעה ומעצבת בחברה עצמה.
להיות תנועה אידיאולוגית ה מחייב, חייב לא רק להאמין אלא גם לתת לכך ביטוי כלכלי. התנועה הקיבוצית של היום יודעת לתת ביטוי כלכלי לדברים רבים אך נראה כאילו נשכך זה מכבר הלמה? הלמה הפשוט שבמקום לנסח תשובה הוקם עוד קיבוץ ועוד קיבוץ, הלמה הפשוט שבתשובה יצרו את צוותא, יצרו את להקת המחול הקיבוצית, ריכזו מאמץ והקימו את גבעת חביבה ועוד מסגרות רבות שעוד טרם נחשפנו אליהם.
משימתנו עתה היא לראות כיצד אותם התארגנויות שלנו כבוגרים קורמות עור וגידים ומגדירות עצמן כאגודות שיתופיות כאלה ואחרות. אגודות שיתופיות מסוג קיבוץ או קיבוץ בהתהוות.
הגדרות אלו יאפשרו לנו לקחת חלק פעיל בתנועה הקיבוצית. אנו צריכים להיות שותפים גם במטה לצמיחה דמוגרפית, גם במחלקת החינוך הקיבוצית ובוודאי שבמחלקה הפוליטית ובמחלקת התרבות. אך כל עוד נהיה בקשר חד צדדי. התנועה הקיבוצית ואגף המשימות יראו אותנו כנתמכים על ידם הרי נשאר עוד משימה לאומית שהתנועה הקיבוצית מקדמת ולא נמצב את עצמנו כדור הבא של תנועה קיבוצית מתחדשת.
אורי אופיר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה