יום רביעי, 11 ביולי 2007

התעשיה הקיבוצית- תנועה ירוקה

כללי- במהלך השנים האחרונות נמצאת הכלכלה הירוקה כאחד מתחומי הכלכלה המתפתחים בעולם. תחום המיסוי הירוק צומח במדינות רבות בעולם וגם מפעלים וחברות רבות בונות מודלים כלכלים ירוקים המשלבים בין העלאת אחוזי הרווחיות ופיתוח תדמית קהילתית-חברתית. במדינת ישראל הכלכלה הירוקה נמצאת עדיין מחוץ לגדר, ותחום העשייה האקולוגית נחשב כתחום איזוטרי בו עוסקים אירגונים ועמותות אזרחיות.

התעשייה הקיבוצית, יחד עם קהילות הקיבוצים והתנועה הקיבוצית יכולים תוך זמן קצר לנושאי הדגל של מהלך חברתי זה. במסמך שלפניכם אנסה להציג בקצרה את הייתרון המגולם בכל אחד מהגופים.

התעשיה הקיבוצית- בשנים האחרונות התעשייה הקיבוצית יצאה ממצב של האטה ומשבר לגל צמיחה משמעותי שמאפשר רווחה לקיבוצים ומהווה מרכיב של גאווה לחבר הקיבוץ. עם זאת יש לפעול כל העת לשמר ערכים אירגוניים ייחודיים לתעשיה הקיבוצית.

במיתוג התעשייה הקיבוצית כתעשייה ירוקה כמה יתרונות מובנים:

חסכון בעלויות שינוע,אחסון ותפעול- במהלך השנה חברת וול מארט העולמית הכריזה על מהפכה ירוקה בדרישתה מהספקים לעמוד בסטנדרטים ירוקים של אריזה והיא צופה חיסכון של בין 10% ל 15% בעלויות התפעול של החברה.

תדמית קהילתית-חברתית- חברות רבות בארץ ובעולם משקיעות משאבים רבים בבניית מותג ותדמית מנצחת שתאפשר להם חשיפה לקהלי יעד גדולים יותר או שמירה על מאגר הלקוחות הקיים. מיתוג התעשייה הקיבוצית כתעשייה ירוקה יאפשר מיתוג מוצלח של מכלול המפעלים ויהווה גם רשת ביטחון ציבורית בין המפעלים השונים.

סטנדרטיזציה- נכון להיום על אף חדירת המושגים האקולוגים,האורגנים והירוקים לשוק הישראלי טרם התבצעה סטנדרטיזציה של התחום בחוקי המדינה. הובלת תהליך הסטנדרטיזציה מול מוסדות השלטון על ידי איגוד התעשיה הקיבוצית וביוזמת המפעלים הקיבוציים יאפשר הגדרת סטנדרט שייתן יתרון יחסי-מובנה בתחום למפעים הקיבוציים.

זיקה לערכי יסוד וחידוש תדמית קיימת- התעשייה הקיבוצית נהנית מתדמית המקשרת אותה אל החקלאות ואל עבודת הקרקע. רבים ממפעלי התנועה הקיבוצית עוסקים בפיתוח מוצרים ושיווק של מוצרים שהינם פרי פיתוח של הקשר הייחודי בין העבודה למחלקות הפיתוח. מותג ירוק-קיבוצי ימזג את הקשר והחיבור ההיסטורי לקרקעות עם תוכן רלוונטי ומותאם למציאות החברתית של המאה ה-21.

במיתוג התנועה הקיבוצית כתנועה ירוקה-

התנועה הקיבוצית זוכה להערכה רבה על פעילותה בשנות "המדינה שבדרך" ותרומתה הייחודה לעיצוב אופייה של המדינה. עם זאת חסרה התנועה בתרומה משמעותית הנראית לציבור בארץ כתרומה ייחודית של החברה הקיבוצית. אימוץ התדמית הירוקה על ידי התנועה הקיבוצית יאפשר מספר נקודות שחיוניות להמשך קיומה הרלוונטי של התנועה:

  • שיתופי פעולה עם קבוצות אוכלוסיה נוספות בחברה הישראלית- ממצב של שיתופי פעולה על בסיס אינטרסים צרים ולפרקי זמן קצרים ישנה אפשרות לחיבורים ארוכי טווח על בסיס ערכי יסוד.

  • יאפשר יצירת מוקדי השפעה על מוסדות השלטון כתנועה חברתית השואפת להיות גורם מעצב במציאות הישראלית העתידית..

  • יאפשר חיזוק הזהות הקיבוצית והפיכתה למקור גאווה רלוונטי בשיח על עיצוב דמותה של החברה הישראלית.






מיתוג הקיבוץ הבודד כקהילה ירוקה-

הקיבוץ נבנה מימיו הראשונים כישוב כפרי בעל זיקה עמוקה לקרקע, לצומח ולטבע. במציאות המשתנה רבים מחברי הקיבוצים חדלו מלעסוק לפרנסתם בחקלאות כך שנוצר פער בין התדמית הציבורית על הקיבוץ ובין היומיום הקיבוצי. מיתוג הקיבוץ כקהילה ירוקה יכול להועיל במספר תחומים מרכזיים:

חוסן קהילתי- יציקת תכנים רלוונטים בשיח הציבורי לאורך החיים הייחודי בקהילות כפריות, פיתוח יוזמות קהילתיות, ערכים ונורמות משותפים, חזון ותפיסת עולם.

שימור ויציקת תכנים מחודשים למסורות של הדורות הקודמים- קהילה ירוקה תדע לשמר ולחדש את המסורות החקלאיות, את התרבות החקלאית המחוברת בקשר בלתי אמצעי לטבע וכך תשמור על מרכיבים חקלאיים ייחודיים דוגמת פינת חי, אורווה ומטעים.

חסכון בעלויות הקהילה- כוחה של הקהילה הקיבוצית הינה ביכולתה ליזום השקעות משותפות עם פרספקטיבה רחבה יותר משל משק משפחתי בעיר. השקעה של הקהילות במערכות ירוקות בתחום החשמל, המים, איסוף האשפה והמיחזור יאפשר חיסכון משמעותי בעלויות הקהילה ויגדיל את התקציב הפנוי העומד לרשות הקהילה לפיתוחה.


לסיכום- מקומה הייחודי של התעשיה הקיבוצית היום ביחס למוסדות התנועה וביחס לכוחו של הקיבוץ הבודד מאפשר לה להוות גורם מוביל בעיצוב ושיווק תדמיתה של התנועה הקיבוצית הן ביכולתם של חברי הקיבוצים להסתכל על עצמם בגאווה והן ביכולתה של החברה הישראלית לראות את החברה הקיבוצית כגורם ייחודי, מעצב ומשמעותי, בתוכה.


אורי אופיר

אין תגובות: