תולדות
פרשת תולדות עוסקת בחיי יצחק, הולדת בניו, עישו
ויעקב. הצלחתו במצריים והרחבת רכושו. אך מרכזה של הפרשה עוסק בסיפור מכירת הבכורה
של עישו ליעקב תמורת נזיד עדשים ולאחר זמן רב, יעקב הבן הצעיר מבין התאומים, בעצת אמו. מתחזה
לאחיו עישו ומקבל את ברכת אביו.
המתח הזה המתקיים ללא הפסקה בין שני אחים
תאומים, שיצאו בעת אחת מבטן אמם, מהווה נקודה מטרידה. עד כמה שונה אהבת האם את בנה
האחד על בנה האחר.
כמו כן עולה סוגיית הדרך, הא מבטיחה שהיא תישא
בחטא השקר העיקר שבנה אהוב יעקב יזכה בברכת האב. ויצחק האב, גם בעת שהוא מגלה את
המירמה בוחר לכבד את ברכתו.
מתח בין חיים משותפים, הקשורים זה בזה ומחייבים
יחסי אמון ויכולת להסתדר,
בפרשה מוצג המתח בין אחים תאומים, אחים מבטן
ומלידה שמציינים את התפתחותם המקבילה של עמים שונים. האם ניתן לשמור על צלם אנוש
במערכת היחסים הכעוסה, המורכבת כפי שבאה לידי ביטוי בפרשת תולדות.
אנו חייבים לשאול את עצמנו האם אלו תולדות עמנו,
האם זהו הסיפור אותו אנו בוחרים לספר לילדנו, מה חלקנו?
הרי השבוע הזה היה בין הקשים שידענו מעולם, מרקם
החיים המשותף בין הציבור היהודי למיעוט הערבי נכשל פעם אחר פעם במבחנים שהקיצוניים
הדתיים עושים "בשם שמיים".
ב"שם שמיים" יש חשש לרצח נהג אוטובוס
ערבי.
"בשם שמיים" ריצחו באכזריות במתפללים
בעת תפילתם בבית כנסת.
האם "בשם שמיים" סומנו עתה כל ערביי
ישראל כאוייב על ידי ראש עיריית אשקלון שמסביר שהוא רק נותן מענה לקולות הציבור.
נכון, המתח גואה, והמחירים עולים, אך אם לא נמצא
בתוכנו את היכולת לייצר מענה אנושי, אם לא נמצא בעצמנו את צלם האנוש, המפריד אותנו
מכל חיה. אותו צלם אנוש שמחייב אותנו לראות כל אדם באשר הוא אדם ולא לשפוט אותו על
פי מוצאו, צבע עורו או דתו.
אם לא נמצא את הדרך להתעלות מעל כל אלו הרי
שניתן את המפתח לניהול סדר יומנו ועתידנו בידי קבוצות לאומניות, דתיות קיצוניות
ש"בשם שמיים" ימשיכו לבצע רציחות הדדיות ולהבטיח כי אף אחד מאיתנו לא
יוכל לחיות כאן מבלי לאחוז בחרבו גם בשעת השינה.
אך באותה פרשת תולדות יש סיפור שכמעט נעלם מן
העין, בעת ירידתו של יצחק מצרימה, הוא מסתיר א עובדת היותה של רבקה אישתו ומציג
אותה כאחותו על מנת להגן עליה.
וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב
אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם.
וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ
הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת.
אבימלך מגלה זאת, ובמקום לראות בכך פגיעה בכבודו
ופגיעה באמון בוחר להבליג, ואף מזדעזע מכך ומוציא הודעה ברורה המעניקה הגנה ליצחק
ולרבקה.
אבימלך, לא מתוך מורא בוחר להעניק את חסותו
ליצחק על אף היותו גר ואחר. יצחק במובנים רבים נמצא בעמדת נחיתות, מגיע מצריימה
עקב רעב, צרכים הישרדותיים, אך אבימלך לא רואה בכך נקודת תורפה שיש לנצלה ולפגוע
ביצחק.
בתקווה שגם העם היושב בציון, ילמד ממעשה זה.
כולנו נבין שעוצמתנו וכוחנו אינו נמדד במהירות תגובתנו בהריסת בתים או בתפיסת מחבל
זה או אחר. כוחנו ועצמתנו נמדדים בחוסננו המוסרי, בכך שלא נאבד אף לרגע את צלם
האנוש שבנו וכחברה נהיה מסוגלים לחזק ולהתחזק אל מול הקיצוניות הגואה ובכך לנצחה. כפי שבחרו השבוע
קבוצות חרדיות להגיע ללווית השוטר הדרוזי שנהרג בעת מאבקו במחבלים.
למה התחלתי במחזור מדרשים זה?
בראשית
נח
לך לך
חיי שרה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה