אולי זה בכלל לא תאונה - היא אירוע פתאומי, בלתי צפוי ובלתי מתוכנן, שהביא לפגיעה פיזית או נפשית באדם או לנזק לרכוש.
אולי השימוש במילה זו לתיאור ההתמודדות של החברה הישראלית עם מאות ההרוגים ואלפי הפצועים בשנה על הדרכים היא אינה תאונה אלא תוצאה של מדיניות מכוונת.
בשבוע שבו כל כך הרבה אנשים נהרגים על הכביש, אי אפשר להרחיב וגם לא צריך לתת נתונים ללא הפסקה, צריך לחדד אמירה ברורה אחת. ניתן לצמצם את תאונות הדרכים או כמו שאמר כבר הסלוגן. תאונות דרכים אינן גורל הם מחדל.
נכון צריך לחדול ולטעון כי תאונות הדרכים הן מכת מדינה, וגם לא מכת מצרים. תאונות הדרכים הם פגע רע שנוצר על ידי החברה הישראלית ואנחנו גם יכולים להתמודד איתו.
כל עוד ימשיכו בכירים במשטרה להחזיק בטיעון של "הגורם האנושי" הרי נסתתר כולנו מאחורי תחושה של נוחות כאילו הכל נעשה ואחרי שהכל נעשה צריך לקבל את הדברים כמו שהם כי הרי בכל מקום שיש אנשים יש טעויות.
הדבר נכון- בכל מקום שיש אנשים יש תאונות- אך האם הכל נעשה?
האם הרשות הלאומית למלחמה בתאונות הדרכים מאויישת באנשים הטובים ביותר? התשובה פשוטה, כבר שבעה חודשים שאין מינוי לעומד בראשה אפילו.
האם מדינת ישראל פועלת לצמצם את מספר הרכבים הנעים בכבישים ובכך להקטין את הנפגעים? מה פתאום, גם תוכנית יומרנית לבניית תשתית משמעותית של תחבורה ציבורית קוצצה בשבועות האחרונים ורוב המשאבים מושקעים להמשך ופיתוח התחבורה על בסיס של רכבים פרטיים. ישראל היום מהמדינות הצפופות בעולם ביחס של מספר כלי רכב לק"מ כביש סלול.
האם החברה הישראלית חותרת לצמצום מספר תאונות הדרכים וההרוגים בתאונות מידי שנה? מסופקני, המשק הישראלי מפסיד מאות מיליונים בשנה מהאלפים התקועים בפקקים, מאות אלפי שעות עבודה משולמות של ישבה בפקק הם רק ההתחלה. מיליונים רבים נוספים מבוזבזים בטיפול בפצועים ומשפחות הרוגים שכלל לא בטוח שהיו חייבים להגיע למצב זה אם הכסף היה מושקע מראש בפתרונות חלופיים לכביש.
כל אחד מאיתנו חייב להבין ולהפנים, המציאות שבה כמעט כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או נהרג בתאונות דרכים אינה גזרת גורל אלא מדיניות שבהסטת תקציבים נכונה יכולה להשתנות. אדם שלא עולה על הכביש בשעות הבוקר המוקדמות, או עובדת שלא נוהגת הביתה אחרי עשר שעות עבודה אלו לא יפגעו ולא יכנסו לסטטיסטיקה אם רק תינתן להם האפשרות הראויה להגיע ממקום למקום בבטחה ובנוחות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה