בעולמנו בו מושג הקיבוץ משנה את פניו וההבדל בין מושב שיתופי לישוב קהילתי או קיבוץ עושה רושם שהתשתש נפגשנו ליומיים של דיונים על חזון המעשה השיתופי בישראל. בישראל היום קיימים קואופרטיבים גדולים וחזקים דוגמת אגד ודוגמת המפעלים האזוריים של הקיבוצים. אך מה זה בבעצם קואופרטיב? האם קואופרטיב הוא חברה ככל חברה או שיש לו עקרונות שונים?
הרעיון של קואופרטיב הינו בעצם מודל כלכלי שיתופי מהמובילים היום בעולם שרואה את התארגנותם של אנשים במסגרת הקואופרטיב כבעליו. חשבתי לכתוב משהו ארוך אך לא מצאתי יותר טוב מאשר להביא בתרגום בסיסי את העקרונות המשותפים לכל הקואופרטיבים בעולם. מתוך מסמך יסודות הקואופרציה ומספר הערות שלי.
יסודות הקואופרציה
(התקבל בוועידה של ברית הקואופרציה הבינלאומית ICA) ) שהתקיימה במנצ'סטר, אנגליה בשנת 1995)
ההגדרה
הקואופרטיב הוא התאגדות עצמאית של בני אדם, המתאחדים מרצונם החופשי על מנת לספק את צרכיהם הכלכליים, החברתיים והתרבותיים באמצעות מיזם עסקי שהוא בבעלות המשותפת ובשליטתם הדמוקרטית.
הערכים
יסוד מסד לקואופרציה הם ערכי האחריות ההדדית, העזרה ההדדית, הדמוקרטיה, שוויון ערך האדם, הצדק החברתי והסולידריות. בנאמנות למסורת אבות התנועה, דוגלים חברי הקואופרציה בערכי היושר, הפתיחות, הדאגה לזולת והאחריות הכלל-חברתית.
עקרונות
העקרונות הם סימני הדרך ודרכי הגישה המאפשרים לחברי הקואופרטיב לתרגם ערכים אלה לשפת המעשה
עקרון מספר 1: חברות וולונטרית ופתוחה
הקואופרטיבים הם ארגונים וולונטריים הפתוחים לכל אדם היכול להפיק תועלת מעשייתם והנכון לקבל על עצמו את החובות הכרוכות בחברות בהם, וזאת ללא כל אפליה הנובעת מהבדלי מין, מצב חברתי, גזע, דת, לאום או דעה פוליטית.
עקרון מספר 2: ניהול דמוקרטי על ידי החברים
הקואופרטיבים הם ארגונים דמוקרטיים המנוהלים על ידי חבריהם, המשתתפים באופן פעיל בקבלת ההחלטות ובקביעת המדיניות. חברים וחברות הנבחרים לתפקידי ניהול בקואופרטיבים חייבים בדיווח תקופתי לכלל החברים. בקואופרטיבים בסיסיים (בהם החברים הם בני אדם) כל החברים הם בעלי זכות הכרעה שווה, ז.א. לכל אחד קול אחד. גם הקואופרטיבים האזוריים, הארציים והבינלאומיים (בהם החברים הם קואופרטיבים) מאורגנים בצורה ודמוקרטית הולמת.
עקרון מספר 3: ההשתתפות הכלכלית של החברים
חברי הקואופרטיב תורמים להונו על פי יסודות הוגנים המוסכמים ביניהם. הון זה הוא בשליטתם הדמוקרטית. בדרך כלל, חלק מהון הקואופרטיב הוא רכושם המשותף של כלל החברים ואינו ניתן לחלוקה ביניהם. ברוב המקרים חברי הקואופרטיב מקבלים תשלומי רבית זעירים או אפסיים על ההון שהשקיעו בקואופרטיב כדמי החברות בו. החברים הם המחליטים על יעוד והשימוש בעודפים וברווחים של הקואופרטיב בין אחד או יותר מהיעדים הבאים: פיתוח הקואופרטיב, כאשר הגדלת ההון שאינו ניתן לחלוקה היא אפשרות אחת לכך; תגמול החברים בהתאם לחלקם היחסי בפעילות הכלכלית של הקואופרטיב; או קידום כל פעילות או יעוד אחר עליו יחליטו חברי הקואופרטיב.
עקרון מספר 4: עצמאות ואוטונומיה
הקואופרטיבים הם ארגונים עצמאיים הפועלים לחיזוק העזרה ההדדית בין חבריהם במסגרת שהיא בשליטתם הדמוקרטית. אם וכאשר הם משתפים פעולה עם ארגונים או מוסדות אחרים, כולל מוסדות ממלכתיים, או מגייסים הון ממקורות חיצוניים, הם עושים זאת בתנאים המבטיחים את המשך השליטה הדמוקרטית של החברים בקואופרטיב והמבטיחים את עצמאותו.
עקרון מספר 5: חנוך, הכשרה ומידע
הקואופרטיבים מעניקים הכשרה, הדרכה וחנוך לחבריהם, למנהיגיהם הנבחרים, למנהליהם ולעובדים המועסקים על ידם, על מנת לחזק את תרומתם לקיומו ולהתפתחותו של הקואופרטיב.הם מספקים מידע וידע לצבור הרחב – ובמיוחד לקובעי המדיניות ולבני הדור הצעיר – אודות טבעם, תרומתם ויתרונותיהם של הקואופרטיבים והקואופרציה.
עקרון מספר 6 : שתוף פעולה בין קואופרטיבים
הקואופרטיבים משרתים את חבריהם ביעילות מרבית ומחזקים את התנועה הקואופרטיבית כאשר הם משתפים פעולה במערכות מקומיות, ארציות, אזוריות ובינלאומיות.
עקרון מספר 7: מחויבות לקהילה
הקואופרטיבים פועלים לקידום פיתוח אנושי בר-קיימא בקהילותיהם ובחברתם בצורות ובדרכים עליהן החליטו חבריהם.
כשקוראים את עקרונות הקואופרציה, ניתן להתבלבל לרגע ולחשוב כי מדובר באידיליה כלכלית או שמה נלקח חזון זה משנות ה 20 של המאה הקודמת. אך במבחן המציאות חשוב לדעת כי במדינות רבות בעולם לא רק שהקואופרציה הינה חלק בלתי נפרד מהמערכת הכלכלית אלא היא גם זוכה ליתרונות מובנים בחוקי המיסוי. בארה"ב לדוגמה שמזוהה עם קו ניאו ליברלי ארבעה אנשים מתוך עשרה מחוברים לקואופרטיב. ביפן אחת מכל שלוש משפחות חברה בקואופרטיב. בקפריסין 30% מכל המערכת הבנקאית מנוהלת בצורה קואופרטיבית. 239 מיליון איש בהודו לבדה חברים בקואופרטיבים. בפולין מעל ל75% משוק מוצרי החלב הוא בשליטת קואופרטיבים. הדוגמאות הן רבות ומגוונות מכל רחבי העולם אך ברצוני לנסות ולחבר זאת גם למציאות הקיבוצית והתנועתית שלנו. מכיוון שקואופרטיב יכול ללהיות בנק שבו חברים מיליוני בני אדם אך יכול להיות גם קבוצה של עשרה אנשים שהתאגדו יחד לרכישת זרעים אנסה לעמוד על שני חיבורים קרובים בלבד מתוך רבים המתקיימים גם היום בסביבתנו.
חשוב שנזכור ונכיר כי היתרון הגדול של קואופרטיב הוא ביכולתו להשתלב כמבנה כלכלי בתוך החברה הכלכלית הכללית אך המודלים הקיבוציים מהווים רובד גבוה יותר של שיתוף מכיוון שאינם מגבילים את השותפות לתחום חיים אחד או תחום מסויים אלא רואים בקיבוץ מכלול חברתי – כלכלי המתנהל בשותפות. במודל הקואופרטיבי בהחלט טמון פוטנציאל חיבור לחלקים נרחבים של האוכלוסיה או פתרון אפשרי עבור קיבוצים שעוברים תהליכי שינוי וצמצום השותפות אך בכל זאת רוצים לשמור על רמת שותפות מסוימת. דוגמה לכך ניתן לראות במודל חדשני שנבנה בימים אלא על פיו קיבוצים שעברו שינוי של צמצום המערכות המשותפות וקליטת תושבים יקימו יחד קואופרציה לעניני הקהילה דוגמת חינוך ותרבות. חברי הקיבוץ יעמידו לטובת הקואופרציה את מבני החינוך והתרבות של הקיבוץ בעוד התושבים ישלמו דמי חברות ראשוניים וככה גם במסגרת שהיא אינה הקיבוץ הקלאסי האחריות על החינוך והתרבות תשמר כאחריות משותפת לא רק ברמת ההצהרות אלא גם ברמת המבנה הכלכלי. כך לדוגמה ניתן להבטיח רמה נאותה ואחידה של חינוך ולמנוע התחשבנות מיותרת בתחום התרבות שלעיתים עוצר כל התנהלות חברתית דווקא בעיתות משבר שהקהילה הקיבוצית זקוקה למרכיבי חוסן שיחזקו ויפתחו את אורחות החיים המשותפים.
נקודה חשובה נוספת הינה ביחס אלינו, כקבוצות החורטות על דגלם ניהול כלכלי משותף, בדומה לקואופרטיבים עלינו להתמוד השכם וערב עם הדילמות של עולם הכלכלה שמסביבנו. יום-יום, שעה-שעה נצבר ידע בקרב הקבוצות וניתנים רעיונות יצירתיים המפתחים את כלכלת הגרעינים והקבוצות. עלינו להקדים ולבנות במת מפגש של למידה ושיתוף הידע בכדי להקל על ההתמודדות. ובהתייחסות קצרה לדיון שהתנהל בין עופר לגיל בנושא היכולת לקיים תנועה, אסור לנו לחכות שמישהו יבנה עבורנו מודל כלכלי "נכון" להתנהלות קבוצה. המציאות הכלכלית השיתופית שלנו מתעצבת בימים אלה וטוב שנקדים ביצירת מסגרות של שיתוף ידע והכשרה בהן נלמד ונעמיק בסוגיות המעצבות את אורח חיינו הכלכלי היום וטוב עוד יותר נעשה עם נקדים את המאוחר ונלמד יחד את הצופה לנו מחר. למה השיח בשל? האם לדיון על מבנה התקציבים? על קופה שכבתית? קרן תנועתית ללימודים או הקמת בנק שיתופי, איני יודע אך אני מאמין שבמת מפגש שתעסוק בנושאים כלכליים תפגיש את שותפיה עם הצורך ותעצב בצורה משמעותית שפה משותפת בין הגרעינים והקבוצות גם אם לעיתים הדבר יבוא לידי ביטוי באי הסכמות ובחירות שונות של הקבוצת.
1. ICA - ברית הקואופרציה הבינלאומית www.coop.org
2. MCC התנועה של הבסקים במונדרגון www.mondragon.mcc.es
3. אתר מרכז הקואופרציה בישראל www.cooperazia.org.il
4. אתר הקיבוצים www.kibbutz.org.il
5. אתר האיחוד החקלאי www.ihaklai.org.il
6. אתר הכלכלה החברתית www.spc-ec.org
7. "לגה קואופ" איטליה www.legacoop.coop
אורי אופיר קיבוץ מצר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה