לזכרה של תמנע

כן לוקח קצת זמן לעבד את החוויה

עצב נורא, לבבות פעורים

ואין אין מילים לנחם

כי מה כבר אפשר לומר להורים שאיבדו את כל עולמם.

היום בצהרים בין חג לחג התקהל השבט השומרי ללוויה של תמנע.

מפגש כואב ואכזר מפגש בין דורי בין

הדור של איתמר אביה של תמנע

לדור של תמנע.

מפגש מלא צער ותסכול על נעורים שנקטעו.

השפה אותה שפה של אמונה באדם, הקשר והשרשרת של חניכים, מדריכים, מפקדים ופקודים. תמנע השאירה אחריה אלפי לבבות פעורים בגילה הצעיר.

אותי זה החזיר גם ל4/9/2003 מעט אחרי סיומה,של השומריה ה-9. זהר בוימל מקיבוץ סער נהרגה בתאונה והיא בת 21 בלבד.

במותה של זהר נפערה בליבי תהום כחבר

מותה של תמנע מפגיש אותי עם הפחד התהומי של כל הורה

כמה כאב, כמה בזבוז, כמה חובה על כל אחת ואחד מאיתנו להבטיח לעשות הכל כדי לצמצם את המוות בכבישים. לצערי לא פעם הקמפיינים מנסים לשכנע אותנו שלו רק היינו שמים קצת יותר לב התאונות היו נמנעות, אך המציאות מראה שתאונות דרכים הן מדיניות כפי שתוכלו לקרוא בקטע שכתבתי מספר דנים לאחר מותה של זהר. http://shomerlife.blogspot.co.il/2008/11/28807.html?m=1