אור למדרש פרשת השבוע שלי- פרשת וישלח
"כי אם ישראל כי שרית עם אלוהים" הציווי של המלאך ליעקב
יוצר חידוש לברית שמהווה בסיס לברית המילה, ולמחויבות של יעקב ובניו לאלוהים.
המאבק בין המלאך ליעקב, היווה בסיס ליצירות רבות ולפירושים שונים. אך
הפעם אבחר להתמקד בסיפור אחר בפרשה, מפגשו של יעקב עם חמור החוי, נשיא הארץ, ובנו
שכם.
בפרשה נפרש קשר , סיפור אהבה או אונס, בין בנו של חמור, הוא שכם, לדינה ביתו של יעקב. חמור
מבין את המורכבות ופונה ליעקב בניסיון לפתור את הנושא. בניו של יעקב מסבירים
שהתנאי הבסיסי הוא ברית המילה ועל אף שחמו ובנו שכם משכנעים את בני עמם לימול עצמם
בבגרותם. צעד שמעיד על מחויבות וויתור גדול. מנצלים זאת שמעון ולוי והורגים
ובוזזים את עירו של חמור ומחזירים את אחותם דינה. יעקב שומע על הדבר ומביע זעמו על
בניו ומעשיהם.
מה מגולם כאן בעצם? בניו של יעקב עשו שימוש באמון שניתן בהם והפרו
אותו בצורה הקשה ביותר.
האם היתה זו תחבולה מלכתחילה? או ניצול הזדמנות?
לרגע נראה שאנו יוצאים מהסיפור התנ"כי ושואלים על המציאות
הפוליטית של ישראל בסוף 2014.
שמעון ולוי במעשיהם, שילבו כל כך הרבה מרכיבים שמסכנים את מה שטמון
באמונה דתית. עשו דין לעצמם, לקחו ברית שכרתה בין אבותיהם לאל, עשו בה שימוש ציני
ואף יצאו להרוג לכאורה תחת כבודה של אחותם.
והפעם בלי פרשנות ובלי חיבור ישיר לשבוע שהיה בפוליטיקה הישראלית,
ולזה שעוד צפוי לנו.
אני רק שאלה, בשם האמונה הדתית והמסורת היהודית, בשם ערכי היהדות, האם
יש מקום להרג ולרצח בשם משהו? ואם כן , מי הוא נותן את הדין?
למה התחלתי במחזור מדרשים זה?
בראשית
נח
לך לך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה