48% ממוצע הזכאים לבגרות בסיום י"ב זהו תמרור אזהרה אדום.
זהו תמרור אזהרה אדום הן מהטעם הבסיס שאף אירגון לא יכול להראות נתונים כה נמוכים כהצלחה, ברמת הפשט, במדינת ישראל של המאה ה-21 העובדה שיותר ממחצית התלמידים שמגיעים לי"ב מוצאים עצמם ללא תעודת בגרות הינה עובדה משפילה.
אך ברוח הפסח יש טעם לבחון זאת גם בשיטת העמקה הידועה יהדות בשיטת הפרד"ס הנגשת לבחון ולחקור דבקים בארבע רמות. הפשט, הרמז, הדרש והסוד.
בבחינת הרמז, ברור כי מדובר כאן בשיטה שנותנת העדפה לאוכלוסיות חזקות, כך שמגזרים שונים הולכים ונדחקים כלפי מטה. אל מול טענה זו יבואו וינפנפו ממשרד החינוך באחוזי הבגרות הגבוהים בכמה מהרשויות הערביות אך אלו הן היוצאים מן הכלל שרק מעידים על הכלל עוד יותר מכיוון שאלו הן דוגמאות בודדות למערכות שזיהו את החשיבות של קרש קפיצה זה ולכן משקיעות משאבי עתק בצמצום הפערים שמערכת החינוך מתווה בעצם השיטה. בהקשה קצרה בגוגל תמצאו את מהות הפער, השוק ההולך וגדל של מכונים פרטיים הוא כבר מזמן לא השיעור הפרטי שהנערה או הנער שילמו עליו בכדי לסגור פער שנפתח משאר הכיתה. זו מערכת משומנת ורווחית שמאפשרת למשרד החינוך להגביה את הרף בבחינות מבלי לשפר את רמת ההוראה תוך התבססות על כך שהתלמידים יקנו בכסף את הידע הנדרש.
אך מערכת החינוך כשמה כן היא לא התיימרה להוות רק מערכת למידה אלא מערכת חברתית שמחנכת את הנוער. במציאות של המאה ה-21 בה הידע הוא זמין בכל עמדת אינטרנט היה מקום שמערכת החינוך אף תחדד את המימד החינוכי-רעיוני-ערכי. אך במקום זאת אם נבוא ונדרוש למושגים אלו בבתי הספר בכלל ובשכבות הניגשות לבגרות בפרט נמצא כי הלחץ המופעל על המורים והתלמידים להצטיין בבגרויות דורש מהמורים והתלמידים לשלם מחיר כבד בתחום החינוך החברתי-רעיוני-ערכי. דורש מהמורים ללמד את קיצורי הדרך ואת הידע הנדרש לבחינה ספציפית ולא מאפשר יצירת אדם סקרן, בעל כישורי למידה.
אך אל לנו לחשוב מלבחון גם את רמת הסוד, ולשאול
מדוע בעצם המערכת אינה עומדת בהצלחה במדד היחידי שקבעה לעצמה?
מדוע המערכת מובנית בצורה שמחזקת את החזקים, מנציחה את חולשתם של החלשים ונותנת מקום לשוק ההולך ותופח של מכונים פרטיים?
מדוע המערכת חדלה מלשאוף לחנוך ולהקנות ערכים לבני הנוער וזאת אף ללא עמידה ביעדים האחרים?
לכך אין לי תשובה ישירה אך אני מאמין שכל אחד יכול לבחון מספר כיוונים אפשריים לתשובות לשאלות אלו.
אך אולי עלינו להניח כי יש מי שמרוויח מהקיבוע של אוכלוסיות חלשות, ויש מי שמרוויח מהמכונים הפרטיים, ויש מי שמרוויח מכך שרק אוכלוסיות הקיצון הן המאיון העליון והן העשירונים התחתונים יהיו תאווי ידע ובעלי יכולת.
האם זהו חלק מאותה מגמה שחודרת לכל תחום בחיי מדינת ישראל של החלשת מעמד הביניים?
האם זהו חלק מאותה מגמה בה הפלגנות והמתח בתוך הציבור הישראלי ימשיך ויגדל וימנע ממנו כל יכולת לקדם את טובתו כך שבעלי ההון ימשיכו להינות מרווחי הענק?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה