מחשבות על מבנה המשלחת בשנה הבאה

הגידול הצפיו במשלחת, בשילוב עם המגמה לחזק ולהרחיב את הפעילות בקן הקיבוצי ולאור הקיצוץ הצפוי בתקציב התנועה הביאו להבשלת מספר הרעיונות המוצגים לפניכם. בין ההצעות שלפניכם מחברים מספר קווים מנחים.
• במשלחת "חזון" יהיה גידול משמעותי במספר הי"ג.
• רוב חברי המשלחת מודרכים בקבוצות דבר המחייב התעסקות עם משימות שעד השנה ביצועם התבסס על העצמאים.
• בשנה הבאה התנועה שואפת להפעיל מודל של התפרנסות עצמית קרי שותפות הקבוצות בחלק מעלויות הקיום.
• מודל ההתפרנסות ישאף עד כמה שניתן להשאר בתוך מעגלי העבודה והתרומה של הי"ג.
• בקן הקיבוצי מתחזק הצורך בהגדלת כ"א בשאיפה להגיע למצב של מספר י"ג שווה למספר הקיבוצים השותפים בקן.

כותרות המסמכים המצורפים:
א. מיקומי קבוצות הי"ג בקיבוצי התנועה.
ב. מבנה השבוע וצורת העבודה של מק"קים בשנה הבאה.
ג. מבנה עבודה בשיתוף פעולה עם הפנימיות הקיבוציות.
ד. תוכנית לפעילות בימי שישי במסגרת המעבר לחמישה ימי לימודים במגזר ההתישבותי.
ה. השתלבות בוגרים במערך התנועתי בקיבוצים.
ו. אקדמיזציה של שיטות החינוך התנועתיות.


מיקומי קבוצות הי"ג בקיבוצי התנועה.

מגמה של מגורי קבוצות בקיבוצים קיימת היום בדמות הקבוצות היושבות ב"רעות" וב"אופק", לפניכם מובאת הצעה למקם את כל הקבוצות או רוב מכריע שלהם בקיבוצי התנועה.
מטרות:
• חסכון כספי משמעותי מתוך הנחה שנשלם לקיבוץ או למוסד בו תשב הקבוצה. סבירות גדולה כי סכומים אלו יהיו נמוכים יותר מסכומים בעיר וניתן לבחון אפשרות של התחשבנות פנימית מול פעילות תנועתית.
• יצירת חיבור בין הקהילות הקיבוציות לקבוצת הי"ג הן על בסיס חברתי קהילתי והן על בסיס עבודה משותפת.

מהלך:
פניה אל מספר קיבוצים באזור העונים מבחינתנו על תנאים בסיסים דוגמת מיקום וניידות בתחבורה ציבורית.
בנוסף ניתן להתנות את הגעת הקבוצה במציאת מקורות תעסוקה לחלק מבני הקבוצה או יום עבודה בשבוע לרוב הקבוצה.

פריסה אפשרית:
אזור
צפון מזרחי גליל עליון ואזור גלבוע
צפון מערבי אופק ושומריה-רעות
שרון מבואות עירון,ג"ש, רמות חפר
מרכז יקום,געש,פלמחים
שפלה פלמחים, קיבוצי צפית
ירושלים מעלה החמישה,רמת רחל
דרום מעל"הב, מבואות הנגב,שקמה

דוגמה אפשרית:
היום עלות שנתית של הדירות באזור ירושלים 110,000 ₪ מעבר לאחד מקיבוצי הסביבה ירחיב את העבודה בקיבוצים ובמקביל יאפשר צמצום העלויות של האזור. לדירה אחת כדי לאפשר לי"ג מגורים בירושלים בחלק מהשבוע.

מבנה השבוע וצורת העבודה של מק"קים בשנה הבאה.

הנחות יסוד:
• לאור מבנה השכבה המסתמן רוב מכריע של מק"קים יהיה חלק מקבוצות.
• קיים דיסונאנס בין פריסת הקבוצות השנה לתהליכים בקן הקיבוצי.
• במבנה התהליך של שכבת י"ב השנה הקבוצות ככל הנראה "יבחרו" להתנסות במהלך שנת השרות במתכונת של חוות או סמי חוות.
• המגמה בקיבוצים- דרישה וצורך למעורבות ונוכחות של תנועת הנוער בחצר הקהיה הקיבוצית.
• בקיבוצים יסיעו לנו לפתח את מודל ההתפרנסות העצמית.

איך זה יראה?
קבוצה מורכבת מכמה מוקדי עבודה ומחייה מהם הם יוצאים לפעילות במשך השבוע. כאשר המק"קים מקרב הקבוצה בונים ימי פעילות מרוכזים במתכונת שלפניכם:
בקר בית ספר עבודה בקהילה בקיבוץ
צהרים עם הנעורים בקיבוץ עם הנעורים בקיבוץ
ערב פעילות לנעורים בקיבוץ נסיעה לפעילות במרכז המשותף

ייתרונות לתנועה:
• כניסה משמעותית לכל קיבוץ וקיבוץ שיבחר במודל.
• ריכוז פעילות אינטנסיבית בצורה שמאפשרת להיות חלק מקבוצה.
• יצירת מחויבות בין התנועה לקיבוץ.
• אנו שומרים על העבודה ברמה האזורית וממשיכים לפתח את האחיזה בקיבוץ הבודד.
• העבודה בקיבוצים תחזק את הקשר הבלתי אמצעי של המק"ק עם הקהילה ותסייע לנו במימון עלויות האחזקה של המק"קים.
• התחשבנות עם הקיבוצים יכולה להתנהל לא על בסיס משכורת אלא על בסיס "שווה כסף" וכך אף להיות כלכלי יותר עבורנו כתנועה.
ייתרונות לקיבוץ:
• נוכחות תנועתית מוגברת.
• עיבוי הצוות החינוכי.
• רצף חינוכי בין הפעילות האזורית , בית ספרית והפעילות ברמה יישובית.
• אפשרות עתידית בצמצום הנוכחות של מדריך הנעורים במידה מסוימת


מבנה עבודה בשיתוף פעולה עם הפנימיות הקיבוציות.

הנחות יסוד:
• מודל זה אפשרי במידה והקבוצה יושבת בפנימיה או באחד מקיבוצי הפנימיה.
• יש רצון וצורך של הפנימיות בתמיכת התנועה בהון אנושי, הן בפן ערכי תוכני והן כחלק ממצבת כ"א.
• כתנועה אנו שואפים להרחיב את תחום הפעילות שלנו מהפנימיות גם אל קיבוצי התנועה וגם אל בתי הספר הקיבוציים.

כיצד זה יראה?
מק"ק במוסד יהיה חלק מצוות המחנכים של הפנימיה כשהוא חולק אחריות על שכבה עם מחנך בוגר.
בימים בהם הפנימיה לא פועלת המק"קים יוצאים אל הקיבוצים וחוברים אל מטפלי הבית/מדריכי הנעורים ביצירת פעילות חינוכית ערכית לנוער.
מצב זה ממקם את התנועה קרי המק"קים כמובילי הרצף החינוכי והחיבור בין הקיבוצים לפנימיה, בין פעילות הנוער בפנימיה ולקיחת האחריות על קהילתו – קיבוצו.

ייתרונות לתנועה:
• רלוונטיות לצרכים של הפנימיות והקיבוצוים.
• פיתוח מקום חינוכי ייחודי ומשמעותי בין גורמי החינוך הפועלים עם הנער.
• מעורבות ונוכחות בקיבוצים.
• שילוב מודל ההתפרנסות ברצף העבודה החינוכית של המק"קים.

ייתרונות לפנימיה:
• יצירת רצף חינוכי ערכי לנוער.
• עיבוי הצוות בכ"א איכותי ערכי ומלווה.
• צמצום עלויות בפנימיות.

ייתרונות לקיבוצים:
• נוכחות תנועתית מוגברת.
• עיבוי הצוות החינוכי.
• רצף חינוכי בין הפעילות האזורית , בית ספרית והפעילות ברמה יישובית.

תוכנית עבודה להתאמת העבודה התנועתית
לשבוע הלימודים המקוצר.

מטרות
א. התאמת פעילות התנועה לסדר השבוע של הנוער בחינוך ההתישבותי.
ב. הרחבת אופני הפעילות התנועתית לכיוונים נוספים.
ג. יצירת במת מפגש תנועתית נוספת.
ד. מענה על צורך בישובי ההתישבות.
הנחות עבודה:
• ימי חמישי בערב וימי שישי מהווים נקודת תורפה במערכות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי במבנה הנוכחי.
• למציאת פתרון או פתרונות לזמן זה חשוב שיתוף פעולה וחלוקת אחריות בין גורמי החינוך השונים הפועלים עם הנוער.
• תנועת "השומר הצעיר" רואה חשיבות במציאת פתרון משמעותי לזמן זה ותקדיש לכך אמצעים במהלך התכנון לשנה הבאה.
מבנה מוצע:
• בניית מודל המשלב את מערכות המועצות האזוריות עם מערכות תנועת הנוער ובשיתוף מערכות החינוך ביישוב הבודד.
• חלוקת האחריות לפי רמות הפעילות:
• פעילות ברמת היישוב הבודד – פעילות רב גילית בעלת חיבור משמעותי ותרומה לקהילה ביישוב, בהובלת מדריך הנעורים והמערכת התנועתית: מק"ק לגוף הבוגר ומד"צים לגוף הצעיר. הצעות לפעילויות בהמשך.
• פעילות ברמה התנועתית- האזורית- מבנה הקן האזורי. פעילות שתובל ע"י חניכים מובילים ובליווי המק"קים כאשר את ההסעות תממן המועצה בשיתוף עם היישובים או ההורים.
• פעילות ברמה האזורית- שימוש במתקני המועצה ובמדריכים מקצועיים לטובת נוער המועצה על מנת לאפשר לנוער להנות ממבחר תחומי עניין. חוגי ספורט, חוגי מוסיקה, חוג סרטים, חוג מחשבים וכל פעילות ייחודית המתקיימת במסגרת המועצה כולל פעילות תרבות סביב חגי ישראל. כאשר הפעילות מופעלת ע"י מדריך מקצועי מהמועצה בליווי מק"קים(ש"ש).
• היחס המשתנה בין הפעילויות הנ"ל יבנה בשיתוף פעולה והגדרות ספציפיות בהתאם ליכולת המועצה, היישובים ותנועות הנוער.
• מרכזיות השיתוף התנועתי היא בכך שהמדריך התנועתי מהווה חוט מקשר בין רמות הפעילויות השונות ברמת היישוב, התנועה והמועצה.







השתלבות בוגרים במערך התנועתי בקיבוצים

כחלק מתפיסת העבודה בקן הקיבוצי והראיה שעלינו כתנועה לקחת אחריות ולהוביל בדיונים על אופי החברה הקיבוצית המשתנה. כחלק מתפיסה זו נכון בעיני ליצור במה משמעותית לשיח בין בוגרי התנועה הרוצים בכך העוסקים בחינוך בקיבוצים ובהמשך אף לעודד ולפתח מסגרות לכניסה מכוונת של קבוצות בוגרים לקיבוצים תוך לקיחת אחריות על מסגרות החינוך השונות.
נושא זה מטופל בהרחבה בתפיסת "המאסף" וקשור יותר לתנועת הבוגרים ועיצובה.

אקדמיזצית השיטות החינוכיות של תנועת "השומר הצעיר"

בשנים האחרונות נחקר תחום הניהול החינוכי בקיבוצים בצורה משמעותית, בתהליך זה רבות מתפיסות העבודה התנועתיות הונחו בצד ולעיתים אף מהוות אנטי-תזה לשיטות החינוך הנלמדות ונחקרות היום.
השיטות שנמצאות בשיח האקדמי היום מחזקות בדומה לתפיסתנו את היישוב הבודד אך במקביל שוללות ומבטלות כליל את הצורך במעגל אזורי משמעותי. כמו כן בטלה בשישים ערכה של הלינה המשותפת בגילאי הנעורים והנוער נשאר אצל ההורים או בחדרי נעורים בקיבוצים עצמם.
מתוך קריאת מציאות זו ומתוך אמונה בשיטה החינוכית של "השומר הצעיר" אני מוצא צורך להשקיע משאבים בעידוד המחקר האקדמאי כלפי אופי העבודה התנועתי היום ובשנים האחרונות. מחקר כזה יאפשר לנו להעמיק את עבודתנו ולפתח את הדיאלוג החינוכי עם גורמי החינוך עמם אנו פועלים הים בחצר הקיבוצית.

מהלך:
א. איתור נושאים רלוונטים למחקר.
ב. איתור קבוצות רלוונטיות למחקר- תואר שני ומעלה.
ג. סיוע בקבלת מלגות.
ד. סיוע בהרחבת תהליכי המחקר דוגמת הפצה ואיסוף שאלונים, ניתוח ואיסוף מידע רלוונטי למחקר.
ה. הענקת במות דיון לחוקרים במהלך המחקר ולאחריו.