בבסיס תנועת "השומר-הצעיר" עמדו מאז ומעולם מספר עקרונות בסיסים שיצרו את אופייה המיוחד של התנועה, את הרכבה והתוו את דרכה בהתאם למציאות המשתנה. עקרונות אותם חרטה התנועה על דגלה, אותם עקרונות שהיוו מוקד משיכה עז לנוער והפכו את התנועה ממסגרת זמן ובילוי לדרך חיים.
² האמונה באדם- הראיה הבסיסית כי האדם במרכז וכמן גם הנער והנערה. הראיה בנעורים פרק חיים עצמאי ובנוער גוף הלוקח אחריות על חייו ומעשיו.
² הוולנטריות- הזכות להיות שייך מעצם בחירתך לקחת חלק בפעילויות התנועה ומפעליה. פיתוח תחושת השייכות וההזדהות כגורם מהותי ובסיס לתהליך החינוכי.
² הקבוצה החינוכית – קבוצה חברתית בעלת דינמיקה משלה ששמה לעצמה למטרה לפתח את חברי הקבוצה תוך התמודדות יומיומית ומשימה משותפת. הקבוצה החינוכית המעגל הבסיסי של חברי התנועה.
² התהליך החינוכי- התנועה כתנועה חינוכית דוגלת בצורך התמידי של האדם בלימוד והתפתחות רעיונית, פעילותה של התנועה ומפעליה בנויים כחלק מתהליך חינוכי במטרה להכווין את החניכים ולתת בידם כלים נוספים לבחינת חייהם והחברה הסובבת אותם.
² הדרישה להגשמה- דרישה זו הנה הקישור הבלתי אמצעי שנוצר בין הרעיון והאידיאל לחיים היומיומיים. הקסם שבקרבה ובשאיפה לאוטופיה הוא שרתם את כל המרכיבים הנ"ל ועוד מרכיבים רבים של התנועה למפעל חיים.
עקרונות אלו עמדו בפני מקימי המוסד החינוכי אשר שאפו למזג ביצירה החינוכית החדשה את מאפייניה הייחודים של תנועת הנוער בה גדלו.
מערכת החינוך הקיבוצי קמה- יצירה ייחודית שאין דומה לה הקיבוצים יצרו מערכת חינוך כולית בה נטלו חלק פעיל וסביל כל גורמי החינוך המוכרים: ההורים, הקיבוץ-כקהילה, בית הספר והחינוך הבלתי פורמלי-התנועה. האחדות המלאה של גורמי החינוך שמקורה בחיבורם ל"השומר הצעיר-הקיבוץ הארצי" היווה כוח אדיר ורב השפעה על הנוער הקיבוצי. אך כיום בבואנו לעמוד ולבחון את גורמי החינוך עלינו לפרק ולבחון מהי ההשפעה שלב כל אחד מהם ואם קיים עדיין קשר רעיוני כל שהוא בינם?
² ההורים- בתוך חוסר הביטחון הכלכלי ובעקבות המשבר החברתי משדרים רבים מההורים לילדיהם בלבול ולעיתים אף חוסר אמון במערכת הקיבוצית.
² הקיבוץ- הקהילה הקיבוצית מחפשת את דרכה וגם היא בדומה להורים משדרת לרוב בלבול וחוסר אמון בעצמה.
² המוסד- המוסד התפתח יחד עם מערכת החינוך הממלכתית כך שהדגש המרכזי בו כיום היינו על ההישגיות, הלימודים והבגרויות. ההתמקדות בהישגיות בשילוב תהליכים נוספים הביאו לידי כך שהמחנכים במוסדות הם לעיתים שכירים ומעטים מהם רואים בחינוך הערכי רעיוני חלק משמעותי ומרכזי בעבודתם. הריכוז החברתי במוסד סובל ממחסור מתמיד בכוח אדם ופועל מתוך המערכת שהוא מכיר ליצירת פעילות חברתית במוסד, אך מכאן ועד לתהליך חינוכי משמעותי ומקיף הדרך עוד ארוכה.
² התנועה- התנועה במוסד כיום סובלת גם ממחסור מתמיד בכוח אדם (מק"קים) וגם לאלו חסרים כלים רבים להתמודדות עם המציאות שקיימת במוסד.
גורמי החינוך שבעבר נטלו חלק משמעותי בתהליך החינוכי עברו שינויים רבים וכיום איבדו את יכולתם להביע אמירה ברורה או לכוון את הנוער לכיוון כל שהוא. התהליכים בתנועה בשנתיים שלוש האחרונות בהחלט עשויים להשתלב בתור אלטרנטיבה למצב המוסד כיום.
כניסה למוסד של גרעין תנועתי שיבנה תהליך חינוכי מלא כולל כניסה לועדות, הדרכה ואחריות על החינוך הרעיוני ערכי במוסד זה הפתרון התנועתי שעל התנועה להציב כיום על מנת לחדש את ייחודה ולתפוס חלק משמעותי בחינוך הנוער הקיבוצי.
דרישות אופרטיוויות לכניסת גרעין למוסד חינוכי:
1. העברת האחריות מהמחנכים לגרעין מתוך עיקרון של נוער מחנך נוער תוך ניצול הקרבה בגיל .
2. הפיכת התנועה לגורם וולנטרי במוסד-
² רק חניכים פעילים יוצאים למפעלים.
² פעילויות לחברי התנועה.
² קבלה לתנועה לא ברורה מעליו.
² ביטול פעילויות שומריות במסגרת הכיתות- נסיעה
לביתניה, ביקור במוזיאון השוה"צ וכו'
3. ביסוס קבוצות חברתיות לא בהכרח הכיתות.
