אחת ההתמודדויות המורכבת של קיבוץ היא מורכבות החברה ממספר דורות. קבוצות גיל רבות חולקות מערכת חיים משותפת, מערכת חיים הכוללת דאגה לצרכים בסיסיםכמו בריאותומזון, מספקת עבודה, חינוך ולא פחות חשוב תרבות. חברה זו מתמודדת אף מעבר לחיי היומיום על אופיה המיוחד כחברה שיתופית, רעיונית וערכית. מבנה מורכב זה מחייב כי לקבוצות הגיל השונות יהיו כלים דומים לבחון את חייהם ולהתמודד איתם. בפרק זה אנסה לעמוד על הבדלים מספר שעל פי דעתי חובה לפעול לצמצומם כי קיומם מקבע את מצב הכוחות ומונע את תהליך התפתחותו הטבעית של הקיבוץ. בהשוואה אתמקד בכמה נושאים מרכזיים: - החינוך.
- השפעת הבית.
- המציאות בה גדלו.
- היכולת לבחון ולעמוד על המציאות הסובבת אותם.
דור המייסדים הגיע ברובו מאירופה מבתים בורגנים וכחלק מהלכי התקופה חדרה רוח סוציאליסטית משולבת בציונות לדמות תנועת הנוער הציונית.
הידע והלימוד אותו רכשו בתנועה בוסס רובו על למידה עצמית ולמידה בחברותא תוך רצון להציב אלטרנטיבה לחיים הגלותיים של הוריהם. שינוי שאחל בהתרחקות מהדת וכלה בעזיבת הבתים ועליה לא"י. הבית היווה גורם ובסיס להצבת האלטרנטיבה, כלומר מתוך הבית הדתי, הבורגני והקהילה היהודית הסגורה קם הנער החילוני, סוציאליסטי ציוני. זהו נוער שקם ועם הניצוץ בעיניו בא והיווה את הגל הראשון של התבססות התנועה בארץ. בחיי הקבוצה, התנועה והקיבוץ שאף דור המייסדים לבנות תרבות משלו תוך בחינה וסינון של המקורות אותם הכירו היטב מבתי הוריהם. יצירות תרבות אלו ניתן לראות ביצירה הקיבוצית לאורך השנים או כפי שניתן לראות מעט מכך באופי המיוחד של החגים בקיבוץ שהמוכרת והקלאסית
